זוכרות את הבנות מאוקראינה שהגיעו אלינו לאור חיה?
אז הפעם יש לי עבורכם סיפור מדהים מאת דורית גרינשפן, שהגיעה אלינו מקייב.
היא סיפרה לנו על אבא שלה –
ביום מן הימים האבא התגייס לצבא הרוסי ונשלח לחזית באפגניסטן.
הוא היה חובב מושבע של חיות, ובקרבת המחנה הצבאי הוא מצא מערה עם אוצר – נחש קוברה אימתני ומרשים. והנה, הגיע הזמן לצאת לשדה הקרב, החיילים היו צריכים כבר לעזוב את המחנה – ואבא של דורית החליט ללכת קודם למערת הנחש כדי ‘להיפרד’ ממנו. והנה לפתע נחש הקוברה המסוכן התחיל לנוע בצורה תוקפנית – ובמצב כזה, כפי שאתם יודעים, יש לעמוד במקום ולא לזוז! האבא נעצר מיד במקומו לדקות ארוכות עד שהנחש סב לאחוריו וחזר לתוך המערה. ורק אז חזר אל חבריו החיילים במחנה.
ומה הוא גילה?
בזמן זה נערכה מתקפת נגד על המחנה הרוסי, וחיילים רבים נהרגו!
בודדים נותרו והוא הצליח להינצל – הודות לנחש המאיים.
דורית סיפרה את הסיפור הפלאי על אביה שניצל במלחמה,
והנה הגב’ חיה רוזנשטיין – מנהלת המחלקה הרוסית באור חיה – ציינה כי היא הכירה את הסיפור מילדותה על חסיד חב”ד שהיה חייל וניצל במלחמת אפגניסטן . והנה בתו של אותו חייל נמצאת כאן איתנו!
נפלאות ההשגחה הפרטית …
אני שמעתי את הסיפור גם כפי שדורית סיפרה,
ובין השאר, משמח אותי לראות כיצד הבנות העולות מאוקראינה משתלבות בטבעיות בחיים בארץ הקודש.
שבת שלום
דניאלה גולן
מוסדות אור חיה
