אשה שבעלה נהרג במלחמת יום כיפור כתבה לרבי:
כבוד הרבי,
ה’ היה בעזרת עמינו לעמוד בשעה קשה זו של מלחמה והצלחנו לעמוד מעטים מול רבים. אך כל ניצחון דורש הקרבה ואכן אין קרבן גדול יותר מהקרבת החיים. כיון שנותרתי ללא אב לילדי קשה עלי מלאכת חינוכם וגידולם.
קשה לי לעמוד לבד מול עולם גדול ומעט אכזר….
כיצד עלי להסביר לילדי שמות אביהם בקרב אף הוא רצון ה’? בני הקטן שואל בזו הלשון: אמא כשהמשיח יבוא יקומו המתים לתחיה ואבא יבוא, למה המשיח לא בא עכשיו? ביתי שואלת איפה אבא שלי נמצא?…
הרבי עונה (על נייר מכתבה):
לשאלות הילדים שיחיו שכותבת – תסבירם (כפי האמת) שישנם נשמות טהורות כל כך שהשם יתברך רוצה שיהיו בשמים, לאחרי שהשלימו שליחותם בארץ והגינו על בני ישראל הדרים בארץ ישראל, ובשמים הם ממליצים טוב על כל הקרובים אליהם ובפרט על הילדים שלהם ומבקשים מהשם שיצליחו הילדים בלימודם ובהנהגה כו’ וכשהילדים מתנהגים כן – הרי זה נחת ותענוג להנשמה שהיא חיה וקיימה וכו’.
