״זה חוק קבע״ אומרת דבורה בנחרצות גאורגית אופיינית לה, ועדיין לא ברור אם זה חוק קבע או חוק טבע. ״כשמגיע גירוי לתיאבון, כאשר הרעב מתעורר – היכנסו להתרחץ”.
והיא מסבירה: “מהמקלחת יוצא אדם חדש, נקי, שמסתכל על האוכל ממקום גבוה יותר. זוהי עבודה אישית בנפש” היא שוטחת את משנתה בת שלושים ושתיים שנה של היגיינה טבעית. “ברגע שאכלת משהו, הנקודה טובה שלך צריכה ליהנות לא להתענות”.
דבורה משתפת כי מגיל צעיר האינטואיציה הרוחנית שלה מפותחת. הקב״ה העביר אותה מסכת חיים מורכבת והביא אותה לירושלים עיר הקודש כדי להביא את בשורת הבריאות מן הטבע לבירה וללמד נשים ואנשים לאכול בקדושה.
״תראי כמה חשוב הכוח של האישה. מסכת החיים שלנו עשויה מגנים של מסירות נפש. הסבתא מלכה (ליפסקר) שלך ממכולת קטנה בלוד – החייתה את בני העדה שלי, והגיעה לביתם באישון לילה כשהגיעו כעולים חדשים לשיכון חב”ד בלוד. היא הגישה להם סלי מזון שבישלה במו ידיה ודיברה איתם בשפתם, שהכירה משנות השליחות שלה בגאורגיה.
אנחנו חייבות לקחת את המורשת הזאת של הזנה באוכל ודיבור אל הלב כדי להצמיח את דור העתיד.
למי יש זמן לנפילות? עכשיו הזמן להדליק עוד לפיד לחיים נקיים מתרופות, לתהליך של ניקיון ורפואה טבעית. לפעול כדי לחזק את המערכת החיסונית של עם ישראל. צריך להרבות תורה ומצוות ועשרת העקרונות לשמירה על בריאות טובה. מובטח שלא יהיה צמא ולא חולי ולא רעב.
בימות המשיח נזדקק למעט מאד אוכל, כמה כוחות יש לאדם שלא אוכל כמויות של אוכל. כשאוכלים בקדושה ולא ברעבתנות זה האתהפכא של ימות המשיח” היא מסכמת.
ספר דברים, החומש החמישי, מוקדש לדברי הפרידה שנשא משה לבני ישראל לפני פטירתו כהכנה לכניסתם לארץ המובטחת. פרשת דברים מתעדת דברי תוכחה שנשא באוזניהם. כשהוא מזכיר להם אירועים שהתרחשו הוא מציין טעויות ומפיק לקחים.
הפרשה פותחת במילים ״ואלה הדברים״ ואז מונה הכתוב מקומות שמציינים איפה חטאו בני ישראל ופגמו בקשר שלהם עם הקב״ה, למשל די זהב. אומר רש”י: על שם חטא העגל (הזהב), ומוסיף – מכיוון שהיה להם הרבה זהב. משה רבינו בוחר להזכיר ברמז, ובכל מקום שמזכיר את החטא מייד מלמד זכות על עם ישראל ומסביר: מכיוון שהיה להם רוב זהב – לכן חטאו.
בימים אלה של צער וחורבן חשוב ללמד זכות ולברור את הדיבור. כמה דיבורים או מחשבות מנהלים אותנו, דיבורים זה משהו בסיסי בקשר. ובפרט דיבורים על אוכל. גם אם מישהו עושה משהו לא לרוחנו – חשוב ללמד עליו זכות. בימות המשיח הכל צף ועולה על פני השטח, כפי שכתוב ״יתבררו ויתלבנו״. הסטרא אחרא חוגג ומנסה להביס שוב ושוב את הקדושה.
מעבר לאמונה השלמה והפשוטה, שמשיח צדקנו עומד מאחורי הדלת וממש כעת הוא בא וגואלנו ומוליך אותנו קוממיות לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש השלישי, עלינו גם לעשות משהו.
״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״ – בזכות המשפט והצדקה תיבנה ירושלים. אנו נדרשים להוסיף במשפט, כשהכוונה ללימוד תורה ועריכת סיומי מסכת בכל יום מתשעת הימים, וגם לאחר תשעה באב ועד ט”ו באב.
הקב”ה ממתין כעת רק לצעקה אחת נוספת, תחנון אחד נוסף. אולי היא יכולה להכריע את הכף של העולם כולו – לגאולה.
הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו”ת.
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת לכניסה לאתר לרכישת הספרים “פרשה באהבה” לחצו כאן mail: mirisch1@gmail.com טלפון 054-9292901
