וברגע זה אני נמצא איתם…
סיפר הרה”ח ר’ נחום רבינוביץ’: עסקן מסויים, סיפר לי שנכנס פעם לחדרו הק’ של הרבי, וראה שפניו של הרבי רציניות מידי. הוא אזר אומץ ושאל את הרבי, מה מעיק עליו?
סיפר לו הרבי, שלפני זמן מה, ניגשו אליו זוג שזה עתה נישאו וביקשו ממנו לצאת לשליחות, והוא התנה זאת בתנאי שיביאו לו את אישור ההורים לכך. לאחר ימים מספר הם שבו אליו, עם האישור ביד, והוא נתן להם את ברכתו.
האשה היא אחות יחידה לחמישה אחים המשמשים כשלוחים של הרבי ברחבי העולם, והרבי החל לומר את מקום שליחותו של כל אחד ואחד מהם וסיים שההורים נשארים כעת לבד… המשיך הרבי ואמר: עכשיו נמצאים הם בשדה התעופה ונשפכות שם דמעות רבות, על אף שאלו דמעות של שמחה, אבל בכל זאת אלו דמעות, וברגע זה נמצא אני אתם.
“רבות מחשבות”
תקופה קצרה לאחר פטירתו של הרבי הריי”צ, ביקרו חברי הנהלת ישיבת תות”ל – מונטריאל אצל הרבי. הרבי דיבר איתם על הנעשה בישיבה, וביקשם לכתוב דו”ח מהקורה בישיבה.
הר’ מ.ז. גרינגלאס, משפיע בישיבה, ניגש מיד לכתוב את הדו”ח, אך הוא חשב לעצמו, מה לכתוב בראש המכתב? בעודו מהרהר בדבר אמר לו הרבי: “ובפתח המכתב – מספיק הלשון שלום וברכה”.
(מפי הנ”ל)
“תפילה שלא בזמנה”
באחד מלילות היחידות בשנת תשכ”ה, הסתיימו היחידויות בשעה 8:30 בבוקר. באותם שנים, שעה זאת היא גם היתה השעה בה נגמר סדר חסידות ב770.
כמה בחורים ניגשו לריל”ג וביקשו ממנו שישאל את הרבי, אם הוא רוצה כעת להתפלל ‘שחרית’. הריל”ג נכנס לשאול, וכשיצא אמר שהרבימ סכים להתפלל כעת, אך בתנאי שיהיה מנין אנשים בלעדיו וכך הוי.
(מפי הנ”ל)
אחרי כ”ז אדר תשנ”ד…
אמו של ד”ר א. ]מרופאיו של הרבי], החליטה – תקופה קצרה לאחר השואה – להתכחש ליהדות… בין היתר היא גם כתבה בצוואתה, שכל כספה – סכום לא מבוטל כלל – יעבירו לכנסיה מסוימת. לאחר כ”ז אדר ה’תשנ”ד, חלתה האשה מאוד ואושפזה ללא הכרה בבית הרפואה.
באותם ימים הגיע בנה ד”ר א. לבית הרפואה ‘בית ישראל’ לטפל ברבי והחליט בהזדמנות זו לבקש מהרבי ברכה כפולה… ראשית שאמו תבריא, שנית, שהכסף לא יעבור לנצרות. הוא נכנס לרבי, סיפר את הסיפור וסיים בבקשת ברכה.
לאחר זמן קצר הגיע לאמו, ומה מאוד התפלא לראות כי אמו התעוררה ובקשה בפיה: לעזור לה לשוב ליהדות! ויהי לפלא. הרופא סיפר לאמו בזכות מי היא חיה עכשיו… ובזכות מי היא רוצה לשוב ליהדות… הכסף כמובן, עבר ליהדות.
(מפי הרב מ.מ. גרונר ששמע מאביו)
יודע מחשבות
ה) בשנת ה’תש”י לפני קבלת הנשיאות, קיבל ר’ מאיר זאיאנץ מאביו – שליח בברזיל – מכתב. במכתב מבקש ממנו אביו שיתחיל ללמוד סמיכה, ומבקש ממנו שיתייעץ ע”ז עם הרמ”ש (כ”ק אדמו”ר מה”מ).
כשהלך לחדרו של כ”ק אדמו”ר שליט”א ונקש בדלת, ענה לו הרבי: “כן”. מיד כשנכנס, לפני שפצה את פיו אמר לו הרבי: מאיר’קע איך מיין אז עס איז א ריכטיגע זאך, אז דו זאלסט אנפאנגען לערנען סמיכה” [תרגום: מאיר’קע אני חושב שדבר ראוי הוא, שתתחיל ללמוד סמיכה]
(מפי אחיינו י.ז.)
מכל הכיוונים…
לאחר כ”ז אדר תשנ”ב, פנו ארבע נשים לשליח מסיום, וביקשו דרכו ברכה מהרבי ללידה קלה. כשהקריא הריל”ג את השמות, נענע הרבי את ראשו הק’ רק לג’ נשים ולאישה אחת לא נענע הרבי בראשו. גם כאשר הקריא הריל”ג את השמות בסדר שונה, הרבי לא ענה לשם אחד. תקופה קצרה לאחמ”כ התברר שהאישה הנ”ל הפילה את עוברה.
(מפי בנו של השליח)
“היום הם הרבה יותר גרועים…”
זמן קצר לאחר שתורגם ספר התניא לאיטלקית, הביע גוי אחד במכתבו לרבי את תמיהתו על כך שבסוף פרק א’ כותב אדמו”ר הזקן: “שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גילולים עושין אינן אלא להתייהר כו'”. השיב לו הרבי שאכן צודק הוא בתמיהתו, אלא שאדמו”ר הזקן מתייחס לגויים אשר חיו בזמנו.
כשנכנס הר’ גרשון מנדל גרליק, ליחידות, סיפר לו הרבי על דבר המכתב ואמר: זה מה שעניתי לו, אבל לך אני יכול להגיד שהיום הם הרבה יותר גרועים.
(מפי הרה”ח י.י. הלוי סגל)
קידוש על מיץ ענבים…
בסוף שנת הממי”ם, סבלה בתם של משפחת ר. מצפון הארץ מבעי’ חמורה בעיניה. הדבר הגביל מאד את ראייתה, והרופאים הגיעו למסקנה שרק ניתוח יציל את עיניה. דאגה בלב איש ישיחנה… ואכן השכנה ששמעה את הבעי’ה הציעה לכתוב לכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.
תשובת הרבי הייתה (הלשון אינו מדוייק), ברכה לרפו”ש ולבדוק את יין הקידוש. הבדיקה העלתה שאבי המשפחה, היה נוהג לקדש על מיץ ענבים שמייצרת חברת “טמפו” אשר ברכתו – ‘שהכל’. מאז החלו לקדש על יין כ”פשוטו”, ולאחר תקופה קצרה הבת הבריאה.
(מפי הת’ יהושע נוימאן)
“הרי אמרתי שיהיה בסדר?”
יהודי שעבר בחלוקת דולרים אמר לרבי: שזקוק הוא לברכה לרפו”ש. הרבי נתן לו ברכה. הנ”ל הוסיף וביקש הבטחה, וכשראה שהרבי מתמהמה, החל אומר: רבי, הרי כתוב צדיק גוזר והקב”ה מקיים? ענה לו הרבי: מדוע צריך צדיק גוזר? הרי אמרתי שיהיה בסדר?
(מפי בעל המעשה)
בתנאי שתחבוש פאה
לנערה מארץ הקודש שביקשה ברכה על נשירת שערות על אף כל הטיפולים, אמר לה הרבי: שהוא מברך, בתנאי שתבטיח לו שאחר נישואיה היא תחבוש פאה. כשבוע לאחר הבטחתה חזר שערה לצמוח, כנגד כל הסיכויים.
(מפי י.י. ביסטריצקי)
“דווקא בשל כך”
בעת ביקוריו של הרב יצחק דובאוו אצל כ”ק אדמו”ר מה”מ, הורה הרבי לריל”ג שיאמר לבחורים שילמדו ממנו ניגונים, אמר הריל”ג הרי מנגן הוא בצורה שונה במקצת? ענה הרבי: “דווקא בשל כך”.
(מפי הריל”ג)
אלו הם חידושיו של כ”ק מו”ח אדמו”ר ברמב”ם
בא’ ממאמריו אומר הרבי שישנם עניינים מכל הרביים בענייני נגלה. כשנכנס אחד מאנ”ש ליחידות אמר-שאל את הרבי, שאינו מוצא עניינים בנגלה מאדמו”ר הריי”צ? פתח הרבי את מגירתו והוציא משם חבילה די עבה של דפים ואמר: אלו הם חידושיו של כ”ק מו”ח אדמו”ר ברמב”ם.
(מפי הרה”ח מ.ד. דוברסקין)
“מזל טוב פון דארטן”
כשנסע הרב משה אשכנזי, [רב קהילת אנ”ש תל אביב] לרבי, עקב שמחה משפחתית [תשל”ט], נכנס ליחידות עם רעייתו.
מיד בהכנסם, פנה אליהם הרבי, ואמר: “מזל טוב פאר דא” [ – בשביל כאן] ולאחר כמה שניות, אמר: “מזל טוב פאר דארטן”.[ – בשביל שם]. כשיצאו מהיחידות נודע להם, שברגע שהרבי אמר” “מזל טוב פאר דארטן” נולד להם נכד בארץ.
(מפי נכדם בעל המעשה ח.א. וילישאנסקי)
רק להסתכל אבל לא להתפלל?
בשנת תשמ”ח לאחר פטירתה של הרבנית, התפלל הרבי באחת השבתות בביתו, מפני האבלות. בבית לא היה מקום לכל הבחורים, ועל כן לא הורשו כולם להיכנס לתפילה. הבחורים שעז רצונם לראות את הרבי, עמדו ליד החלון, וניסו לראות את הרבי. למזלם, הסטענדער עמד ליד החלון, כך שבקלות הצליחו לראות את הרבי.
למחרת בבוקר, שוב עמדו הבחורים באותו מקום. לפתע, ראו שהרבי מתיישב מיד אחרי הודו, (ולא כרגיל אחרי ‘ברוך שאמר’) ומסיט את מבטו לעברם. כשראה הריל”ג שהרבי רוצה להביט על הבחורים, הסיט מיד את הוילון, ותוך כדי כך, פנה הרבי לריל”ג ואמר: נאר קוקן אבער נישט דאוונען?! (תרגום: רק להסתכל אבל לא להתפלל?).
(מפי הרה”ח ברוך כהנא קרית גת)
יבדוק בכיסו…
אחד מחסידי בעלז נכנס ליחידות לרבי [כ’ כסלו ה’תשל”ט] וביקש מהרבי ברכה לרפו”ש על כמה וכמה בעיות. ענה לו הרבי “יש לכם רעצעפט?” הנ”ל ענה לרבי שאין לו. שוב שאלו הרבי: “יש לכם רעצעפט?” ושוב השיב הנ”ל בשלילה.
כך קרה הדבר גם בשלישית. לבסוף, אמר לו הרבי שיבדוק בכיסו. הכניס הנ”ל את ידו לכיס ושם אכן מצא רעצעפט. כשיצא סיפר לנוכחים בהתפעלות, שלא היה לו לפני זה רצעפעפט וזהו נס כפשוטו.
(מפי הרה”ח ליפא ברענען)
“רחוק רחוק אבל קרוב קרוב”
אחד מאנ”ש שנכנס ליחידות, סיפר לרבי, שהגיע פעם לביתו של אחד השלוחים וכשנקש בדלת לקח הרבה זמן עד שנפתחה הדלת. לשאלתו מדוע התעכב? ענה לו השליח: כשאני פותח את הדלת לכיוון הרחוב, אני הולך ללבוש את החליפה ולחבוש את הכובע. הגיב ע”כ הרבי: “ישנם כאלו שנמצאים הם רחוק רחוק, אבל הם קרובים קרובים”.
(מפי הרה”ח מ.מ.ט.)
תן לה את זה כמו שזה…
במהלך ההתוועדות של שמיני עצרת [תשי”ז], ניגש אחד לבקש ברכה לרפו”ש עבור אשתו והרבי אכן נתן את ברכתו.
הנ”ל שלא הסתפק בזאת, הוסיף וביקש פרוסת חלה, בכדי שיהיה כלי להעביר לה, כדבריו… הרבי לא היה נראה כל כך מרוצה מהבקשה, אך בכל זאת נתן להנ”ל פרוסה חלה. כשהלה קיבל את הפרוסה החל מיד לחפש מטפחת לעטוף את החלה.
כשראה זאת הרבי אמר בקול, “גענוג אז דער גאנצען עניין איז לבושים, דארף מען נאך מעלים זיין מיט נאך א לבוש המעלים? גיט איר אפ אזוי ווי דאס איז” [מספיק שכל העניין הוא לבושים, צריכים עוד להעלים עם עוד לבוש המעלים? תן לה את זה כמו שזה].
)מפי הריל”ג)
“אני לא אמרתי…”
בשנים שהרבי היה בחרקוב, (לפני שהיה חתנא דבית נשיאה), היו שם שתי ישיבות, אשר שכנו בבית כנסת המקומי. האחת ישיבת “תומכי תמימים” שהיתה בעזרת נשים, והשניה ישיבה ליטאית שהיתה בבית הכנסת עצמו.
הרבי למד בבית מדרש אחר, אבל היה מגיע לאכול עם התמימים. באחת מן הפעמים, התעניין הרבי אצל אחד הבחורים, איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהבחור השיב שהוא לומד מסכת קידושין, שאלו הרבי שאלה במסכת.
בינתיים התאספו סביב עוד בחורים, ואף אותם לאחר שבירר הרבי שלומדים ‘יורה דעה’ – הלכות תערובות, שאלם הרבי איזו שאלה, אבל תשובה לא היתה… לאחר כמה רגעים של שתיקה, ביקשו הם מהרבי שיענה על השאלה. השיב להם הרבי: אתם אמרתם שהנכם לומדים מסכת זו אני לא אמרתי.
)מפי הנ”ל)
זהו דבר נכון במאד…
בספר ימי מלך ח”ג מסופר, שבעת ביקורו של הרבי בצרפת ]תש”ז], הלך להתוועד במלון “פרימה”, ועם תום ההתוועדות נכנס הרבי לביתו של הר’ ש”ב אלטהויז ע”ה. הרבי הביט בפני כל אחד מהילדים אשר נמו זה מכבר את שנתם, והתעניין בשמותיהם. כאשר שמע הרבי שאחד מן הילדים נקרא בשם עמנואל הגיב ע”כ במספר מילים… (ע”כ מהספר ימי מלך).
הרבי שאל: מהו המקור לשם זה? והנ”ל ענה: דהיות והם מיוצאי רוסיה, ועברו תלאות ויסורים רבים, קרא לבנו בשם זה, שבו מרומז העניין ש’-עמנו-אל. אמר לו הרבי ע”כ: “דאס איז אגלייכע זאך”. (תרגום: זהו דבר נכון במאד).
)מפי הרה”ח י.י. גורביץ’ מגדל העמק)
משיח כבר עומד בפתח…
בזמן המלחמה בין דרום לצפון קוריאה, [תשי”ב-י”ג] נשלחו כוחות מיוחדים מטעם צבא ארצות הברית לאזור. אחד מהחיילים היה בתהליך התקרבות ליהדות, והחליט – לפני צאתו – לקבל מהרבי את ברכת הדרך. כשנכנס לקבל ברכה אמר לו הרבי: ברכתי נתונה לך, בתנאי שבזמן שהותך שם תצטרך להשפיע על שאר החיילים היהודים לקיים תורה ומצוות.
הנ”ל הופתע מן התשובה ואמר לרבי: אבל אני עצמי רק עכשיו התחלתי ללמוד בעצמי, ואיך אוכל להשפיע על אחרים? השיב ל הרבי הזמן קצר והמלאכה מרובה, משיח כבר עומד בפתח. תצטרך אתה, גם לקבל על עצמך וגם להשפיע על אחרים בו זמנית.
)מפי הרה”ח ז.פ. לוד)
עשרים ושש שפות…
עולה חדש מברית המועצות, נכנס אל הרבי ליחידות והחל מדבר בשפה העברית. כשראה הרבי שמתקשה האיש בדיבורו, הציע לו לדבר ברוסית באומרו שמבין הוא שפה זו.
אמר האיש לרבי: שהוא עושה הכל לשכוח ממדינה כמו רוסיה, ולכן הוא משתדל לא לדבר ברוסית. אמר לו הרבי: אני יודע 26 שפות ואני רוצה לדעת עוד, אתה יודע שפה אחת וגם אותה אתה רוצה לשכוח.
)מפי הר’ מ.מ.ט.)
די לחכימא ברמיזא…
פעם נכנס הרה”ח סעדיה ליבערוב ע”ה לחדרו של הרבי, לבקש ברכה עבור בתו שחלתה. לאחר שהרבי בירך, הוסיף ר’ סעדי’ה וביקש הבטחה. אך הרבי שוב חזר על הברכה.
כשראה זאת ר’ סעדיה, אמר לרבי שהוא לא יצא מהחדר עד שיקבל הבטחה. הרבי לקח תניא שהיה על שולחנו הק’ והחל ללמוד לעצמו. הבין ר’ סעדי’ה את הרמז ויצא את החדר, ואכן תוך זמן קצר נרפאה בתו.
)מפי ר’ מ.מ. סלבטיצקי)
היכן מצאנו שבחורים יושנים בשעות היום?
פעם אמר הרבי להרה”ח נתן שיחי’ וולף ביחידות, היכן מצאנו שבחורים יושנים בשעות היום? מילא בי”ט כסלו ובי”ב תמוז שערים כל הלילה, אז אפשר לישון כשעתיים לפני התפילה, אבל סתם כך, ודאי שלא.
)מפי בעל המעשה)
לאכול בעדינות…
באחת הפעמים שנכנס המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטערפאס ע”ה ליחידות, אמר לו הרבי, שידאג שהבחורים באה”ק יאכלו בעדינות.
(מפי הרה”ח י.י. הלוי סגל)
אבל שיהיה…
בסוף אחת מההתוועדויות בשנת תש”כ, ניגש הרבי לאחד מהבחורים ושאל אותו האם הוא כבר אכל היום? כשהשיב הלה בשלילה, הזמינו הרבי לאכול בביתו והבחור נענה. לאחר הארוחה, לפני צאתו מן הבית, אמר לו הרבי: כתוב בספרים שאין נוהגין לומר לאחר מנחה של שבת א גוט שבת, אבל שיהיה.
מכוונים את שמי…
סיפר הריל”ג: בשנים הראשונות לנשיאות, בתום יחידות מסוימת ניגש אלי הרבי ואמר לי: “זה עתה שמעתי דבר חדש, והוא, שבברכת שמע קולנו שבתפילת שמונה עשרה, לאחר המילים ‘ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו’ מכוונים את שמי”. בשעה שאמר לי זאת הרבי, קרנו פניו והיה נראה מאוד שבע רצון מזה.
)מפי הרה”ח י.י הלוי גורביץ’ מגדל העמק)
זאת יכלת לעשות גם בדרום אפריקה…
באחד הפעמים שחזר הרבי מביתו ל 770, ראה בחור הולך לאיטו ברחוב קינגסטון, ומביט אל חלונות הראווה וכו’. ניגש אליו הרבי ושאלו: מנין מגיע הוא כעת? ענה הבחור לרבי, שחוזר הוא מחדר האוכל, השיבו הרבי: זאת יכלת לעשות גם בדרום אפריקה (מקום מגוריו של הבחור).
)מפי המשפיע הרה”ח ראובן דונין)
ייראה זה מכובד יותר
כשנכנס הרה”ח שבתאי סלאבאטיצקי,- שליח הרבי לאנטוורפן בלגיה – ליחידות, עם רעייתו לאחר החתונה, אמר לרבי: שקיבל כמה הצעות לשליחות, וביניהם נצרת עלית, אילת ועוד, ענה לו הרבי: (הלשון אינו מדויק) מדוע אתם חושבים על אה”ק? תסעו לאנטוורפן בלגיה, והמשיך ואמר שיעסוק בענף היהלומים, כיון שאם ישאלו אנשים על עיסוקך, ייראה זה מכובד יותר.
)מפי בנו מ.מ.ס.)
מבחן אמת
שיצא הרבי מחדרו לזאל הגדול לתפילת ערבית בשנת תש”נ, ניגש מישהו לרבי והחל לדבר עם הרבי ברוסית. תחילה שאל את הרבי האם הוא יכול לדבר עם הרבי בשפה הרוסית? והרבי השיב: “דה” (- כן).
לאחר מכן אמר ברוסית, שמכיוון שנפרד הוא מאביו בגיל קטן, ואינו יודע מה עלה בגורל אביו רוצה הוא לדעת האם אביו עודנו בחיים? גם על שאל הזאת ענה לו הרבי – לאחר הרהור קל – “דה” (- כן). הוסיף האיש ושאל האם הוא אכן יזכה להתראות עם אביו בעודנו חי? וגם על זאת ענה לו הרבי – לאחר הרהור קל -“דה” (כן).
לאחר מכן, הוציא הרבי מטבע מכיסו, ואמר לו – בעודו מצביע על הקופה שתלויה ליד חדר המזכירות – שישים כסף זה בקופה לזכות אביו. והמשך מובן…
)מפי ר’ צמח הלל)
