הורה יקר שלום וברכה,
בימים אלו, כאשר אני מתחיל בעבודת השליחות שהטלת עלי ועוסק בחינוך ילדך, רציתי לחלוק איתך נקודה חשובה. ראשית, אני מודה לך על האמון שאתה נותן בי כשבחרת בי כשליח לקיום החובה העיקרית של כל יהודי – לעסוק בחינוך ילדך.
לא בחינם השתמשתי בביטוי ‘השליחות שהטלת עלי’ כי ברבות השנים למדתי, כי היכולת שלי להצליח בחינוך ילדך היא רק כאשר הילד מרגיש שאני עושה זאת בשליחותך – אני מחנך מכוח המשלח.
ביכולתי לגרום לילדך להעריך, להאמין ולהשקיע רק בדברים שהוא ידע שהם חשובים ויקרים גם בעיניך, ענין שהילד יבין שהוא אינו חשוב בעיניך ואתה לא באמת מעוניין שהוא ישקיע בו, לא אצליח לגרום לילד לרצות אותו ולהשקיע בו – כי הילד רואה בי שליח שלך ולשליח אין יכולת לפעול יותר ממה שהסמיך אותו המשלח – אתה ההורה.
בטוחני שלפני היום הראשון לתחילת הלימודים, אמרת לילד – במילים מפורשות או בעצם העובדה ששלחת אותו אלי לכיתה, כי אתה מפקיד אותו בידי, אתה סומך עלי וממנה אותי כשליחך לעסוק בחינוכו. הילד קיבל זאת ואכן התחיל את השנה בלימוד במרץ רב ובשמחה.
אבל במהלך השנה הילד בודק אותנו בפרטים הקטנים, הוא בוחן האם בכל יום אם אתה מזדרז לדאוג שהוא יצא מהבית בבוקר בזמן, ובמקרה של תקלה או כל סיבה אחרת אתה מצייד אותו בפתק שמסביר ומאשר שאתה יודע על האיחור – כך הוא בטוח שכל רגע לימודים חשוב לך וממילא יתאמץ להגיע בבוקר בזמן ולנצל את שעות הלימודים.
הילד עוקב אחרי התעניינותך בלימודים שלו, בהתענינותך בדף הקשר, בחזרה המשותפת איתך על החומר השבועי, בשמחה שלך כשהוא מסיים מסכת, פרק או פרשה, בהתיחסותך למבחנים לעבודות ולציונים, כי הוא רוצה להיות בטוח שגם אתה סבור שלימודיו חשובים. אם אכן כך, הוא יבין ויקבל שחשוב שהוא ישקיע כוח וזמן בלימודים ובהשלמת המטלות הלימודיות שלו.
הילד בודק האם גם בעיניך חשובים המבצעים הלימודיים והחינוכיים שנעשים במסגרת הכיתה או המוסד כולו במטרה לחזק ולהחדיר ערכים והרגלים שונים, האם אתה מדרבן אותו להשתתף בהם ואף מסייע לו במידת הצורך ומכך הוא למד שראוי לו להשתתף ולהשקיע בהם לאמץ את הערכים שהם מבטאים – כי כנראה הם חשובים גם בעיניך.
גם כדי לדעת האם הוא צריך להתייחס ברצינות לכללי המוסד והתקנון שלו, ילדך בוחן את היחס שלך לתקנון בפרט ולהודעות ובקשות כלליות של המוסד בכלל. יחס מכבד ורציני מצידך, ילמד אותו כי גם ממנו מצופה לכבד את כללי המוסד. [הבהרה חשובה בהזדמנות זו: ישנם קטעים בתקנון שאמנם המוסד רואה בהם כהצהרת עמדה מחייבת, אבל כדי לשמר אוירה נעימה ומכבדת, לא אוכפים אותם בכוח, אלא המוסד מצפה מההורים והתלמידים לכבדם מתוך אחריות ונאמנות לדרך בה הם בחרו להתחנך]
ויש גם נימה אישית, ייתכן שבמהלך השנה תיתקל בדברים או אירועים בהם דעתך תהיה שונה מדעתי, או במקרים בהם אעשה טעות ביחס לכיתה או ביחס לבנך, אל ‘תזלזל בי’ ותתעלם מכך מתוך מחשבה ש”אין עם מי לדבר”, אני מזמין אותך לפנות אלי בצורה אחראית ומכובדת ולברר יחד איתי את הדבר. גם אם אתה חושש שלא נגיע להסכמה, תמיד טוב לשמוע דיעה נוספת ובעיקר נלמד לכבד אחד את השני גם אם דעותינו שונות – גם זה יכול להיות לימוד חשוב מאד עבור ילדך.
אם כבר אנו עוסקים במקרים בהם אתה סבור שטעיתי, אם יום אחד ילדך היקר יחזור הביתה כשהוא פגוע ולא מבין את התנהגותי כלפיו. איני מצפה ממך שתצדיק אותי ותבטל את התחושה הקשה שלו. אתה אביו וראוי שתזדהה עם הכאב שלו. אבל אני מבקש ממך – למען ילדך, אל תפגע בלגיטימיות ובסמכות שלי כמחנך שלו. אתה יכול להזדהות עם הכאב שלו, מבלי להתייחס אלי ולמעשי. אתה גם יכול לומר לו שאולי טעיתי, או שיש סיבה אחרת למעשי ולפנות אלי לברר את הענין. אבל אם תתפתה להוסיף משפט שיגרום לו להעריך פחות את המלמד שלו, כי אם חלילה תעשה כך, תגרום לו עוול.
ככל שהוא יעריך אותי פחות, מחר כשהוא יצטרך לשוב לכיתה, ללמוד ולהתחנך אצלי, לקבל ממני הוראות ולציית לדברי, יהיה לו קשה יותר לעשות זאת. [אני גם בטוח שלא היית רואה בעין יפה ובצדק, אם הייתי מזלזל באוזני בנך בתפקודך כ’אבא’.]
בבקשה ממך, תן לי מינוי ‘רחב’ לשליחותך, ואעשה כמיטב יכולתי להיות שליח מסור ונאמן להצליח בעז”ה להוביל את ילדך להיות חסיד ירא שמים ולמדן.
בברכה ובתקווה משותפת
וכתיבה וחתימה טובה,
המחנך
_
מאת הרב מנחם הלפרין “לחנך עם הזמן”
