איך לשמור על הערכה עצמית? | ד”ר מרים אדהאן

ד”ר מרים אדהאן

הערכה עצמית מבוססת על אהבה (עצמית ושל הזולת) ועל שליטה (עצמית, וגם במיומנויות חיים חשובות). היות והסביבה החיצונית אינה יכולה להעניק לנו תמיד את האהבה או את תחושת השליטה, עלינו ללמוד לסמוך על עצמנו בשמירת תחושת הערך העצמי, מבלי קשר למתחולל סביבנו. הנקודות הבאות תעזורנה לנו שלא להרגיש אבודים כאשר העניינים אינם מתנהלים כפי שהיינו רוצים, או כאשר האחרים אינם מעניקים לנו את האהבה וההערכה להם אנו מצפים.

כלל ראשון

נכיר בכך כי יש לנו ערך מהותי פנימי, אף כי איננו מושלמים, מכיוון שנבראנו בצלם אלוקים (בראשית, א’, כז). בל נרשה לערך העצמי שלנו לעלות או לשקוע בהתאם למצב הכלים בכיור המטבח, או לפי התנהגות ילדינו. לכלוך או השתוללות אינם משקפים את מהותנו, אלא אם כן אנו אדישים ורשלנים באורח יוצא מן הכלל ובמכוון.

כלל שני

במקום לראות את עצמנו ככישלון כאשר דברים אינם מסתדרים בקלות, נקבל את ההנחה שאין לנו מספיק ידע, מיומנויות, כללים או ניסיון כדי להצליח יותר. כולנו מגיעים אל האימהות עם נטיות וכשרים שונים הדרושים למיומנויות הרבות הכרוכות באימהות ובניהול בית. כאשר את מבחינה בתחום הטעון שיפור, אל תפלי ברוחך! מצאי מה את יכולה לעשות כדי להשתנות, ועשי זאת. זכרי: אין את חייבת להיות מושלמת כדי לזכות באהבה ובהערכה. לו היה המצב כזה, כי אז לא היה זוכה בכך שום בן תמותה, כי אף אדם איננו מושלם! חיוני מאוד כי ננתק את הקשר שבין חוסר יכולת בתחומים מסוימים לבין ההאשמה בכישלון מוחלט. לכולנו תחומים בהם אנו לוקים בחסר. בשום אופן אין לראות בכך חוסר ערך מוחלט.

כלל שלישי

נתגבר על הקשה יותר. אם עלינו לבחור בין כמה מטלות, נבחר באלו הקשות. הדבר בונה את עוצמתנו הפנימית ואת כבודנו העצמי. לדוגמא, אם עלינו לבחור בין הליכה לרופא השיניים או הימנעות מתענוג יקר ולרוב בלתי נעים זה- נלך! אם את מתלבטת האם להישאר בבית או לצאת לשיעור מעניין או לתרגילי התעלמות- בחרי במה שיעזור לך לחוש בערך עצמך. עשי את הדברים אותם נהגת לדחות ולשהות, כגון כתיבת מכתבי תודה, או פגישה עם המורה לאחר שילדך עולל דבר מה בבית הספר. עשיית הנעים והנוח עשויה להיות משביעת רצון בטווח הקצר, אבל בסופו של דבר תותיר אותנו בהרגשה פחותה של ערך עצמי. האם לשכב לנוח או להדיח את הכלים? בחרי מה שטוב יותר לבריאותך הנפשית והגופנית. פעילות וקשיים עדיפים על אפאטיה וחוסר פעילות. מתחי עצמך עד לגבולות יכולתך. הרגשתך תוטב בעקבות מאמציך. מובן מאליו שאם את חולה, או חלשה, אזי הקשה עבורך עשוי להיות נתינת מנוחה לגופך ולא לאמץ את כוחותיך. רק את יכולה להחליט מה טוב ביותר עבורך, בהתחשב בנסיבות המיוחדות שלך.

כלל רביעי

נכיר בכך כי המושגים הצלחה וכישלון הינם יחסיים, משתנים תדיר, ולעתים קרובות חסרי משמעות לחלוטין. יש אשר רק הצבת רגל אחת לפני השנייה וביצוע עבודות בית מינמליות נראים כהישג גדול. יש אשר הצלחה פירושה לצעוק במקום להכות, או לסטור קלות במקום להרביץ כהוגן. נכבד את מגבלותינו. אל נא נחשוב על עצמנו במושגים של שחור/לבן. כולנו מועדים ונופלים. איש אינו דורך במקום. איש אינו יכול לדעת מה הם הלחצים והבעיות המתרגשות עלינו ברגע נתון כלשהו. שום אדם מבחוץ אינו יכול להעריך אותנו במונחים של הצלחה או כישלון. הרי זה רק בינינו לבין הבורא.

כלל חמישי

נציב קני- מידה מציאותיים לעצמנו, לילדינו ולבן הזוג שלנו. אי אפשר לצפות שכולם יהיו תמיד מבינים, עוזרים או מכירי תודה או שאנו עצמנו לעולם לא נהיה רגוזים וכעוסים. אי אפשר להימנע מכך. זו דרכו של עולם.

כלל שישי

נתרכז במטרותינו. מה אנו רוצים בחיינו? את רוצה להיות אם השותפה לרגשות ובעלת משמעת עצמית, ואת חפצה בילדים שותפים לרגשות וממושמעים. השגיחי, אפוא, על מחשבותיך ועל פעולותיך. אל תייחסי חשיבות למיטרדים מזעריים או לכאבים פעוטים. שאלי את עצמך: האם עתידה מחשבה זו, או מעשה זה, לקרב אותי אל מטרתי בחיים? מטרתו של יהודי היא שחייו יהוו דוגמא חיה לערכי התורה. אם מה שהינך חושבת או עושה איננו מתאים לערכים אלו- הפסיקי נא. שני את מחשבותיך ואת התנהגותך.

כלל שביעי

נשאף לאיזון. עליך לגדל ולטפח את ילדיך, לעבוד קשה, אבל גם למצוא זמן לעצמך. זכרי נא: אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי- מה אני? (אבות א’, יד).

אין את עומדת לקבל נקודות זכות בשמיים אם תסבלי שלא לצורך או תזניחי את עצמך. הענשה עצמית איננה סימן לבריאות הנפש.
ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה’- שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות, והוא רעב וחולה או אחד מאבריו כואב. (רמבם, הלכות דעות, פרק ג’, ג’)

כלל שמיני

נדאג לכך כי הסובבים אותנו ידעו מה גדולה חשיבותו של חיזוק חיובי עבור כל אחד מבני המשפחה, כולל האם. עמדי בנחישות נגד ביקורת. ביקורת הנמתחת בחוסר זהירות, איננה אלא רעל רוחני. על היוצא מפינו להיות כשר לא פחות מן הנכנס לפינו.

כלל תשיעי

נתרכז בחיובי. ישנם רגעים כה רבים של שמחה ושיתוף פעולה בכל המשפחה, זמנים בהם אנו רואים את ילדינו עוזרים זה לזה, אחראים ואוהבים, זמנים של צחוק ושל הומור. ננצור בזיכרוננו אלבום תמונות רוחני של זיכרונות אלו, כך שנוכל לשוב ולהיזכר בהם כל אימת שהעניינים אינם הולכים כשורה. אם אחד הילדים מעורר קשיים, נזכור נא שרוב הילדים הקשים הופכים להיות בין המבוגרים היצירתיים והדינאמיים ביותר. ככל שהילד יותר אינטליגנטי, כן עשוי הוא להיות יותר פעיל, סקרן וחקרן. זכרי כי ניטל עליך, על בעלך ועל ילדיך, לעבור עוד ועוד שלבים ותקופות, וכי אם תתמידי להיות אוהבת ובטוחה בעצמך, כי אז יהיה שכר לפועלך ותראי תוצאות חיוביות למאמציך.

כלל עשירי

הבה נהיה מציאותיים. כל ההורים בעלי כנות רגשית מרגישים לפעמים לוקים בחסר. אכן, כאלו אנחנו! כולנו שוגים ונכשלים. אין אנחנו כל יודעים, כל יכולים או נוכחים בכל. אין בידינו כל התשובות. נעשה כמיטב יכולתנו. נשלים עם מגבלותינו, תוך השתדלות לעשות את המרבי. אין את כישלון! את בסך הכל בלתי מנוסה או מותשת מעייפות!