בידוד, עידוד ומה שביניהם… • יומן מרתק

ירדנו מהמונית, הרגל הראשונה על הקרקע, עכשיו גם השנייה.

שאיפה ראשונה מהאוויר שמישהו פעם אמר שהוא מעלה את רמת הIQ

נו.. ‘אוירא דארץ ישראל’ משהו כזה…

תמיד דמיינתי את האוויר בארץ כקריר וצלול, לא היה נעים להרוס ולומר שמזג האוויר לא כל כך משנה כרגע כי את השבועיים הראשונים בארץ “הקוידש” ובעיר “הקוידש”, אני עתידה לעבור בבניין ירושלמי ממוצע, עם קשתות מקומרות והרבה תפאורה.

ברוכה הבאה לבידוד.

בידוד, זה בידוד. לא משנה כמה תתכונן לזה.

ההשקעה האדירה וההתגייסות המופלאה של צוות סמינר חיה מושקא לקבל אותנו ולהנעים לנו את זמן השהות הראשונית וההתאקלמות בארץ הקודש, הורגשה בכל פינה.

יומן הבידוד הגאוני בפורמט האישי,

קישוט הדירה, לו”ז מוקפד ללמידה ופעילות מקוונת,

שפע הממתקים והמזון שפונקנו בו, הערכות המושקעות, משחקי הקופסא והספרים, החדרים הנקיים והירידה לרזולוציה של כל פרט ולו הקטן ביותר.

עדיין – בידוד זה בידוד. לא פשוט כלל.

שבועיים שלמים עם בנות לא מוכרות מארצות שונות, אז נכון ברור לי שבמהלך השנה נהיה אחיות בלב ובנפש, אבל זה לא המצב עדיין.

אין כניסה לצוות. אין ביקור של קרובי משפחה ישראלים.

בעצם מערך של חיים שלמים על כל מרכיביו השונים בדירה אחת בלי אפשרות לצאת ולו לרגע קטן. אפשר להגדיר את זה כקבלת פנים מסוג נדיר ביותר.

לקראת השבת השנייה בבידוד הצוות עמל על שבת מושקעת ומרוממת במיוחד!

הערכות השבתיות שמפארות כל שבת סמינר ברחבי הגלובוס נזנחו ואת מקומן תפס חדשנות

שבת הומוריסטית ויצירתיות וקצת נועזת..

בהתגייסות של הצוות המורחב מבחוץ והמדריכה הצמודה מבפנים תוכנית הפעולה יצאה לדרך..

והתוצאה?

נפלאה!

עברה עלינו שבת לך-לך באופן של לך-לך מהדאגות ומהטרדות.. ברחנו מהכול.. בעצם המילה לברוח לא מדויקת כי לא היה לאן ????

אבל הדירה כולה הפכה ל’חדר בריחה’ חסידי.

הפתעות וחידות למיניהם הוחבאו בדירה מבעוד מועד וכל בת קבלה תפקיד ‘סודי’ לשבת, אף אחת לא ידעה שכל שלב תלוי באחרת וכדי להתקדם צריך להפעיל היטב את הראש ולעבוד יחד..

הייתה שבת יוצאת מהכלל!

והתגובות התחילו לזרום,

“זו הייתה שבת פשוט מושלמת”, “כל כך נהנינו”, “השבת עברה כל כך מהר ונגמרה בלי ששמנו לב”, “היה כל כך כיף, אף פעם לא הייתה לי שבת כזו” …

זה היה בהחלט זריקת עידוד רצינית בבידוד לא פחות רציני.

אז אולי חסידים יכולים להיות מבודדים, אבל בודדים – אף פעם לא.

דם כחול זורם בעורקיה של כל משפחה חסידית וסמינר חיה מושקא – זה משפחה!

כבר היום, לא במהלך השנה!