לעזוב את הסוס | הרב מיכאל טייב

ביום שישי הקרוב יחול ט”ו בסיוון, יום התחלת המאסר של הרבי הריי”צ זי”ע. הרבי הריי”צ בעצמו מצא לנכון לכתוב רשימה – רשימת המאסר, שלפי עניות דעתי, גם מי שכבר למד אותה, כדאי לו ללמוד אותה שוב ושוב כדי לרענן את הזיכרון, שהרי אותיות מחכימות.

ברשימה זו מספר הרבי שבשלב מסוים הכניסו אותו לחדר קטן, שם היו כמה כיסאות ושולחן, וזאת אחרי שהוא התחנן שימסרו לו את התפילין, וסירבו לו… הרבי יושב שם בחדר הקטן, ונזכר בנסיעה עם הוריו ליעלטא, וכיצד בנסיעה זו עצר אביו לתפילת מנחה, והוא (הרבי הריי”צ) התיישב לידו וחזר על לימודיו, וזאת אף שבתחילה התחשק לו להישאר ליד העגלון ולהשתעשע עם הסוסים…

הוא נזכר גם שאחרי שאביו הרבי נ”ע סיים את תפילתו, הוא הראה לו שבראש ההר יש מערה גדולה ובה סלעים רבים, ואמר שבשנת תרמ”ד, הוא – הרבי נ”ע – והרז”א התפללו שם שחרית. אביו הסביר לו שמבריאת העולם חיכתה מערה זו שיבואו אליה יהודים ויתפללו.
וכותב הרבי הריי”צ שהוא מהרהר בעצמו: אולי כאן החדר הזה ממתין שנים שיבוא לכאן יהודי ויתפלל… האמת היא ששם הוא לא התפלל, ומשם לקחו אותו, האסיר מִספר 28226 (מספר אסיר של הרבי הריי”צ) לתא 160, כאשר הוא סובל כאבי תופת מהמכה שקיבל כאשר אחד השומרים יימח שמו ושם זכרו, הפיל אותו מהמדרגות, ובכך גרם שהברזל שבחגורה של הרבי נשבר ונכנס לתוך גופו, ומרוב כאבים לבו התכווץ, והוא כמעט התעלף.

מעשה בסוס

לחיים חסידים!
כשהרבי נשאל מפי הפקידה במה הוא עוסק ומה שמו, ענה הרבי שהוא אזרח נכבד לדורותיו, בן של ה’ליובאוויטשער רבי’ המפורסם, וכי הוא עוסק במחקר אלוקי…

כמה גבורה, כמה אמונה, כמה תמימות יש ברשימה זו. כל כולה אלוקות בפשיטות. הרבי מסדר את מחשבותיו, ומחליט, ומה עם אלוקים? הרי אלוקים עשה זאת! הם תלויים בי, ואני תלוי במי שאמר והיה העולם… ותודה לא-ל על שהפחד הוסר ממני, התרגלתי למצב…
בשנת תשכ”ח שאל הרבי בהתוועדות של י”ב תמוז: מדוע שיתף אותנו הרבי בעובדה שהוא רצה להשתעשע עם הסוסים, אך לבסוף עזב אותם והתיישב ליד אביו וחזר על השיעורים… וזאת כדי לתת נחת רוח לאביו, ולגרום לו הטבה בבריאותו? מדוע הוא סיפר זאת?
אלא, עונה הרבי, בזה העניק נשיא הדור כוח לכל אנשי הדור, שגם מי שנמשך לסוס, יכול להחליט לעזוב את הסוס!

ידוע הסיפור שפעם חסידים בעלי יכולת מצומצמת קנו סוס עלוב, כחוש וזקן לנסוע בעזרתו לליובאוויטש. באמצע הדרך הפסיק הסוס לנוע. הכו בו, ניסו כל מיני פטנטים, אך הסוס בשלו. לא יזוז… בלית ברירה הלכו ורכשו סוס חדש. התחילו החסידים להתווכח ביניהם: הסוס הזה, שלא רצה להמשיך בנסיעתו, האם הוא חסיד או מתנגד? הראשונים טענו שהוא מתנגד, והראיה – הוא אינו רוצה לנסוע לרעבע! אך האחרונים טענו: מה פתאום? ודאי שהוא חסיד! והראיה – הוא לא רוצה עוד להיות סוס!

אל תהיו כסוס כפרד… הרב ראובן דונין ע”ה היה אומר שלפעמים אנו גורמים לרבי לעבור על איסור החל על המלך, והוא, שלא ירבה לו סוסים…

פעם סיפר חסיד לבעל שם טוב הקדוש שהוא ראה עגלון מכה את סוסו וצועק לעברו: “ומה אתה חושב? מדוע אני נותן לך לאכול ולשתות? כדי שתיהנה?! לא ולא! אלא אך ורק כדי שתמשוך את עגלתי!” אמר על כך הבעל שם טוב הקדוש: זה מה שהתכוון דוד מלך ישראל, אל תהיה כסוס! אל תחשוב שה’ נותן לך לאכול ולשתות כדי שתיהנה. אלא, זה כדי שתמשוך את העגלה. העגלה של תורה ומצוות.
והבעל שם טוב נכנס לדביקות, וניגן תנועה, תנועה שלימים ניגנו רבותינו נשיאינו בליל ראש השנה, כאשר התפללו באריכות ומתוך בכיות נוראיות.

כך נתכונן לג’ תמוז

לחיים חסידים!

רבותינו נשיאינו מסרו את נפשם במשך דורות בשביל בניין היכל תורת החסידות. הרבי נשיא דורנו נתן ונותן לנו הכול: חסידות בשופי, שעות ארוכות של התוועדויות מוקלטות, ריבוי עצום של הסרטות וידאו שבהן אפשר לצפות וליהנות מאור פניו ומזיוום. זאת בלי להזכיר את הכמות האדירה של התמונות, שההסתכלות, העיון וההעמקה בהן מחזקים ביותר את חבל ההתקשרות, ומייצרים רגשי אהבה עזים ובשריים לרבי.

בעוד קצת יותר משבועיים יחול ג’ תמוז. אם חס ושלום, היה לא תהיה, משיח לא יתגלה עד אז… זה יהיה עשרים ושלוש שנים, עשרים ושלוש! אומר הרבי במאמר ד”ה ואתה תצווה: וגם כשמאירים אצל אדם פרטי ארבעים ותשעה שערי בינה, צריך לזכור ש-49 בגימטרייה ‘חולה’, שכל עוד לא מאיר בעולם שער החמישים, יהודי מרגיש שהוא חולה, והוא לגמרי בזעזוע, ומבקש שלוש פעמים ביום, ובשבת ארבע פעמים: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים!

הנני בזה להציע לעצמנו! חבר’ה, בשבועיים שעד ג’ תמוז, בואו נעזוב את הסוס, ובואו נפרט: שבועיים לא פותחים שום ערוץ חדשות, שבועיים שומרים על חוש השמיעה, נמנעים מלדבר לשון הרע, שומעים ומשמיעים בבית רק ניגוני ניחוח…
אגב, שמעתי פעם: מהי הסיבה לכך שנעים יותר לאנשים לשמוע מוזיקה של זמר חסידי, מי שלא יהיה, מלשמוע ניגון ניחוח? והסיבה פשוטה: ניגון ניחוח תובע, מזכיר לאדם שהוא חסיד, ושעליו ללמוד חסידות וללכת בדרכי החסידות… ובכן קל יותר לשמוע מוזיקה שאינה מחייבת.

כל הנ”ל הוא בנוגע ל’סור מרע’, ומה בנוגע ל’עשה טוב’? שבועיים משתדלים לצאת למבצעים, לכל הפחות פעמיים, לומדים מאמר מההתחלה ועד הסוף כמה וכמה פעמים כדי שיהיה חקוק בזיכרון (בתוכן), לומדים מכתבים של הרבי… מכתב אחד לפני השינה. מכניסים את כל הילדים, התלמידים והתלמידות, המושפעים והמושפעות לאווירה של רצינות, של עזיבת הסוס. שבנפש תהיה תנועה שבה כל אחד אומר לעצמו… כעת אני ממוקד במטרה אחת ויחידה: לגרום נחת רוח לאבא, ובכך להיטיב לבריאותו, בכך לגרום את התגלותו… כי ככה ממש אי אפשר להמשיך.

ילדה טהורה

היום, יום שני – מועד כתיבת השורות, השתתפתי בלוויה של ילדה טהורה בת שמונה שנים. הדוד של הילדה פנה אליה וביקש ממנה: לכי לרבי, בבקשה, ותבקשי על עם ישראל…

אכן ילדה טהורה… תבקשי ותגידי לרבי, שאנו אוהבים אותו, שאנו מתגעגעים אליו, שקשה לנו מאוד. רצוננו לראות את מלכנו, ובלשון המובא בפרשתנו: למה? למה נגרע? מדוע לא נראה אותך ונשמע את קולך? לא, לא בווידאו! אלא כאן למטה בעולם הזה הגשמי נשמה בגוף.

שהקדוש ברוך הוא ישים קץ לגלותנו, ויאמר לצרותינו די. הקיצו ורננו שוכני עפר עם כל בני ישראל שבכל הדורות, והילדה חיה הדר בת נחמה דינה עמם ובראשם.
ובקרוב ממש, כאשר הגלות אכן תסתיים, אזי שוב נזכה, והפעם לנצח, להתראות פנים בפנים עם אדוננו מורנו ורבנו.

גוט שבת, ושוב לחיים ולברכה!