פורים – המכה והתרופה | נחמה גרייזמן

המצב שבו מצאו עצמם היהודים בזמן מגילת אסתר היה צריך להיות אחד הזמנים הטובים והבטוחים ביותר מכל התקופות שעברו על העם היהודי. כאשר אנו מתבוננים בהסטוריה היהודית, אנו רואים תקופות רבות שבהן היו היהודים במצב קשה. הם היו מיעוט, היה להם שליט אנטישמי, ולכן גזרות שניחתו עליהם לא הפתיעו אותם. אך בתקופת המגילה, לא זו בלבד שמרדכי היה ראש הסנהדרין, הוא היה גם אחד מיועציו של המלך.

וזה היה דבר טוב ליהודים – מישהו כמו מרדכי שייצג אותם. הוא היה יכול לשמש כדוברם; הוא היה יכול להשתדל עבורם בעת הצורך. ומי היתה המלכה? יהודיה, ועוד יהודיה דתית בכל עומק נשמתה. מתי עוד, בכל ההסטוריה היהודית, היתה מלכה יהודיה במדינה זרה, שהיתה יראת-שמיים? היינו חושבים שלאור זה, כשאסתר היא המלכה ומרדכי שר בממשלה, יכלו היהודים לשבת בשלווה גמורה, לפחות כל עוד נמשך מצב זה. אך אנו רואים שבדיוק בתקופה זו, לא רק שהיתה גזירה רעה נגד היהודים, אלא אחת הגרועות ביותר שהיו אי-פעם. הרבי מסביר שבשלושה דברים היתה גזירה זו גרועה מכל גזירה אחרת שהיתה לפניה או לאחריה:

1. גזירת המן היתה כלל-עולמית, נגד כל היהודים שבמדינות מלכות אחשוורוש. הוא מלך על 127 מדינות מהודו ועד כוש – כל העולם המאוכלס על פי מה שהיה ידוע באותו זמן. לפי זה לא היה שום מקום שאליו יכלו לברוח. בתקופתנו, למרות שהיטלר ימ”ש היה רשע מאין כמוהו, היו יהודים רבים שחבו את חייהם לעובדה שהיה להם מקום כלשהו לברוח אליו.

2. המן רצה להרוג את כולם, אנשים נשים וטף. פרעה רצה להרוג רק את הילודים הזכרים. גזירות אחרות נגעו רק לגברים יוצאי צבא. ברוסיה הצארית היתה גזירה על נערים יהודים שנחטפו והוכרחו לשרת בצבא בגיל צעיר (הקנטוניסטים), אך אז לא יצאו השלטונות להרוג את הגברים הנשים והטף. יותר מאוחר, תחת שלטון הקומוניסטים, היתה הגזרה בעיקר נגד המבוגרים, אם כי תכליתה היתה לבודד את הילדים כדי שהשלטונות יוכלו לחנכם בדרכי הקומוניזם. המן רצה להרוג אנשים נשים וטף. את כולם, ללא השאר שריד.

3. היהודים בתקופת המגילה היו אמורים להיהרג ביום אחד. בזמנו של היטלר, אף כי הגזרה היתה חמורה עד מאד, היא נמשכה על פני תקופה של כמה שנים. ואפילו יהודים שהיו במחנות הריכוז ביום שנסתיימה המלחמה, ומי יודע מה היה עולה בגורלם בעוד שבוע, ניצלו הודות לכך שהם שוחררו באותו יום. לכן, כשגזירה נדחית לזמן מה, קיימת תקווה שאותו רשע שהנחית את הגזירה, ימות, או ייכבש. אך כשהכל קורה כל כך מהר, אין זמן להמלט.

בשלושה דברים אלה היתה גזרתו של המן גרועה מכל גזרה אחרת, וזאת בדיוק בתקופה שנראתה לכאורה כל כך בטוחה.

הנקודה היא שאם כי באופן הגיוני וטבעי הם היו צריכים אז להיות בטוחים מכל רע, הנה בטחונם של ישראל אינו תלוי בגורמים טבעיים. אנו הננו אומה על טבעית ולכן תנאים טבעיים אינם משחקים תפקיד חשוב בהסטוריה היהודית. לפי כל סברה הגיונית ולפי כללי הטבע, לא היינו צריכים אפילו להיות כאן; לא היתה לנו שום הצדקה טבעית להתקיים.

אמי הראתה לי פעם קטע מתוך ספרו של מרק טווין שהופיע תחת הכותרת “הסוד של היהודי”. בקטע זה, בקיצור, הוא אומר שהעם היהודי הנו פחות מאחוז אחד מכל אוכלוסיית העולם. אחוז אחד הרי הוא שום דבר. הוא כותב שזה כאילו שערה משערות השפם. ומהי שערה אחת – כלום. באופן טבעי היו היהודים צריכים להיעלם כמעט, בתוך 99 ומשהו אחוזים של אוכלוסיית העולם. הם היו צריכים לכל היותר, להיות פחות מאחוז אחד בכל אחד מתחומי העשייה. ובכל זאת – כותב הוא – אנו רואים כי הם תופסים מקום בולט לא רק ברפואה ובמשפטים אלא גם בתחומים רבים אחרים. הוא מונה את כל התחומים שבהם בלטו היהודים: מדינאות, פיננסים, אמנויות, ספרות, רפואה, מדע וטכנולוגיה, וכיום גם בממשלה. בכל כך הרבה תחומים הצטיינו היהודים, הרבה מעבר למספרם היחסי בין האומות. אפילו עצם העובדה שהעם היהודי שרד, מדהימה היא – כותב הסופר. כמובן, הדברים אינם חדשים לנו, אך הוא היה גוי ובכל זאת הבחין בעובדה זו: “היכן, היום, הרומאים והיכן כל העמים האחרים שרדפו את היהודים?” הוא שואל. היהודי שרד והמשיך להתקיים הרבה אחרי שכל העמים אשר ניסו להחניקו עברו מן העולם. שרידותו של העם היהודי איננה טבעית ואנו מעולם לא הסתמכנו על סיבות טבעיות להמשך קיומנו. הסיבה היחידה לכך שאנו קיימים היא שה’ חפץ בזה.

כולכן בוודאי שמעתן מה שקרה כאשר בימי מלחמת המפרץ טיל סקאד נפל על בנין אמריקאי בערב הסעודית – עשרים ושבעה חיילים נהרגו ומאות אחרים נפצעו, וכל זה בעקבות נפילתו של טיל אחד. ועתה, שערו בנפשכן, שלושים ותשעה טילים נפלו על ישראל, ואף לא אדם אחד נהרג בגלל פגיעה ישירה. אדם אחד נהרג, לא מן הטיל אלא ממה שמכנים “תוצאה”. האם יכול מישהו לתת לכך הסבר? בית יכול להיבנות מחדש, רהיטים – ניתן לקנות אחרים במקומם. כל מי שביתו נהרס, היה מלא שמחה על שנשאר בחיים. אתן יודעות, כאשר מישהו ניצל ממצב כזה, הוא איננו בוכה על מערכת הריהוט הסלונית שלו. הוא פשוט אומר, ברוך ה’ שאלה הרהיטים ולא אני. אם זה לא היה נס, אינני יודעת מהו נס. ה’, ללא כל ספק פועל למעננו. אין לכך שום הסבר אחר.

עתה, כאשר היהודים חטאו בכך שנהנו מסעודתו הבלתי כשרה של אחשוורוש, הצביע הדבר על התרופפות אמונתם בה’, וזה האיץ את גזירת המן, למרות העובדה שאסתר היתה המלכה ומרדכי שר בממשלה.

כאשר הבינו היהודים את חומרת הגזירה, הם לא שלחו משלחות דיפלומטיות לאחשוורוש, הם לא ניסו לבטל את הגזירה באמצעים טבעיים. במקום זה, הם חזרו בתשובה. הגזירה לא היתה אלא אזהרה. והיא נקרעה ונתבטלה בגלל התשובה שהם עשו. זו היתה מטרתה – להשיבם הביתה.

אחד הדברים הראשונים שמרדכי עשה, היה להכריז על צום. הוא גם אסף את התינוקות של בית רבן כדי ללמוד עמם תורה ולהתפלל. תורה, תפילה וצום, הם שלושת המרכיבים של תשובה. מרדכי הבין היטב את חומרת המצב. הוא אמר ליהודים, “מוטב שנעשה תשובה מיד”.

אילו היתה אסתר חושבת במונחים של דרך הטבע, היא היתה אומרת, “כיוון שאחשוורוש נשא אותי בגלל יופיי, הבה אנסה להקסימו עוד יותר ולשדלו לבטל את הגזרה”. אנו רואים שהיא לא אמרה שום דבר דומה לזה. היא אמרה, “גם אני ונערותי אצום כן – שלושת ימים!” אנו יודעות כיצד אנו נראות אחרי שאנו מחסירות את ארוחת הבוקר. ואם את צמה יום שלם, הסתכלי על עצמך בראי. לאחר תשעה באב או יום כיפור, אינך נראית הכי נפלא, אפילו אם את מאופרת. אם את רעבה, זה ניכר עליך. נסי לחשוב כיצד תיראי אחרי שלא תאכלי שלושה ימים. שקיות תחת עיניך, עורך מאפיר. את נראית נורא. והיא, לאחר שלושה ימי צום, אמרה, “אבוא אל המלך אחשוורוש”. מרדכי יכול היה לומר לה, “מה זאת אומרת? הוא נשא אותך בגלל שאת יפה. ועתה, את הולכת אליו כך!? את נראית כמו שבר כלי. קודם תאכלי טוב ותיראי יפה ואז, אולי הוא יקשיב לך. אם את הולכת אליו לאחר שלושה ימי צום, הוא אפילו לא יסתכל עליך, מכיוון שהוא איננו אדם רוחני; הוא אוהב אותך רק בגלל מראך”.

אך אסתר ומרדכי הבינו שהסיבה לכך שאסתר מצאה חן בעיני אחשוורוש, לא היתה רק מפני שהיתה יפה. אדרבה, אחד המפרשים אומר שאסתר לא היתה יפה. מה שהיה יפה בה, היו מעשיה הטובים. אפשרי שאדם יהיה בעל אישיות יפה ועור-פנים לא יפה. אין הכוונה שהוא אדם מכוער. לפי דעה זו, מדוע באמת בחר אחשוורוש דוקא באסתר? הדבר הוא למעלה מטעם ודעת. הוא לא התעניין במעשיה הטובים ויראת-השמים שלה. כל מה שחפץ היה, אשה יפה; אך ה’ עשה נס שאסתר מצאה חן בעיניו, אף כי יתכן שאילו השתתפה בתחרות יופי, לא היתה זוכה בפרס.

גם אסתר וגם מרדכי ידעו שאפילו לאחר צום של שלושה ימים, הדרך היחידה שבה תבוא ההצלה וברכת ה’ היא חיזוק הקשר הרוחני עמו. הם הבינו כי ההליכה אל המלך היא רק אמצעי חיצוני. הצלחתה האמיתית של אסתר לא היתה תלויה במה שהיא אמרה או איך היא נראתה, אלא רק בשאלה אם ה’ הוא איתה.

בסוגריים יש לומר, שזו גם הסיבה לכך שכאשר אנו צריכים לצאת לשליחות מאד מסוכנת, או לפגישה חשובה, ויש חשש שלא נצליח, אנו לא בהכרח חייבים ללכת לקורס של דייל קרנגי, כדי ללמוד איך לבטא את עצמנו יותר טוב. העצה הטובה ביותר היתה תמיד, לומר פרק תהילים לפני שיוצאים לדרך. את מבקשת מה’ שדברייך ישאו חן באזניו של מי שאת צריכה לדבר איתו. כי זה, בסופו של דבר, מה שקובע אם תצליחי בשליחותך, תהיה איזו שתהיה, או לא.

אכילת מאכלים בלתי כשרים גרמה להחלשת הקשר האמיץ בין היהודים לה’, אך על ידי התשובה הם חיזקו את הקשר מחדש ויצרו את הכלי לנס ששינה את המצב השלילי מן הקצה אל הקצה. עלינו ללמוד מזה לקח לעצמנו.