פסח בפתח: הטיפים עלינו, העבודה עליכן

הכתבה באדיבות מגזין “משפחה חסידית” מוסף הנשים של עיתון כפר חב”ד

חדוה רומנו

הכול בסדר

פסח.  המחשבה על החג הזה מלחיצה אותך? הכתבה הזו מיועדת בדיוק בשבילך

בטרם נשמע את דבריהן של המרואיינות שלנו, אפתח ואשתף אתכן בטיפים שקניתי לעצמי עם השנים:

אני מסתכלת על כל רעיון הניקיון לפסח כעל ‘ניקיון אביב’ – זו הזדמנות של פעם בשנה לעשות סדר בדברים שלנו. לזרוק, לתקן, לאוורר, ולהגיע למקומות שבשגרה לא ממש מגיעים אליהם. בשנייה שעוברים את המחסום ומתחילים לנקות את הארונות או את המקרר, זה פשוט סוחף, ובאופן אוטומטי הלחץ יורד כשמגדירים את העבודה באופן כזה. מה שלא ממש חייבים לנקות ולא הספקת לנקות לפסח, תמיד אפשר לאחסן במקום סגור.

בנוגע למיון חפצים, בגדים וכדומה, הכלל שלי הוא: אם חפץ נשאר במקומו יותר משנה בלא שימוש, נראה שהוא לא באמת נחוץ לי. חפץ כזה אני מפנה מהבית ומעבירה הלאה.

מילת המפתח שלי להספק יעיל היא רשימות. אז נכון, למי יש זמן לשבת ולכתוב תכנית עבודה מסודרת? אך אין מנוס. כמו בכל פרויקט, גם בניקיון הבית התכנון חיוני לניתוב יעיל של הזמן שנותר לנו עד ערב פסח.

טבלת ערב פסח שלי מורכבת למעשה משתי טבלאות: טבלה אחת מפורטת, הכוללת את כל חדרי הבית ואת מה שצריך לנקות בכל אחד מהם, כולל מסדרונות, כניסות וכדומה, והטבלה השנייה מיועדת למטבח, אותו אני מחלקת למיקומים ספציפיים: ארונות עליונים, ארונות תחתונים, מיקרוגל, תנור, מקרר וכן הלאה.

החלוקה אצלי נעשית לפי מטלות ניקיון הכרחיות, שבלעדיהן פסח לא יהיה כשר, ואת הדברים החשובים פחות אני מסמנת בסימן קריאה, ומבצעת אותם רק אם יש זמן.

בנוגע לסדר עדיפות אני משתמשת בצבעים לציון המועד המתאים לביצוע כל מטלה בכל אזור בבית: יש מקומות שאפשר לנקות כבר עכשיו, למשל כל המקומות הגבוהים, כאלה שאין בהם שימוש יום-יומי או כל דבר שכבר אפשר לאחסן ולא נזדקק  לו עד אחרי החג. מטלות כאלה אני מסמנת בצבע מסוים. בצבע שונה אני מסמנת את המטלות שאפשר למלא אחר כך, ואת מה שחייבים להשאיר סמוך ממש לחג, בסוף ההכנות, אני מסמנת בצבע נוסף.

כשאני מצוידת ברשימה מסודרת ועוברת חדר-חדר, זה עוזר לי מאוד שלא ‘להתפזר’ אלא להיות ממוקדת. כשאני מסיימת לנקות, אני מסמנת וי, לאות שהמטלה בוצעה ואז הסיפוק עצום, כי הרשימה הולכת וקטנה, ורואים את האור של הסוף.

סמוך לסוף היום, כשרוב המרץ והכוחות כבר במינון נמוך, אני מתיישבת למיין דברים שבמהלך היום עלולים לגזול זמן ולגרום התפזרות, וכך מצליחה להיפטר מכל הקערות הקטנות שמונחות על כל מדף אפשרי ומתמלאות במטבעות, גומיות לשער, שברי צעצועים,  חרוזים, סיכות, פתקים, חשבוניות וסוללות…

הצרכניות בימים אלה מלאות במוצרים שאינם חמץ. אני משתדלת להכניס אותם הביתה סמוך לחג (מומלץ בפרט למי שיש לה ילדים קטנים בבית). הכי חשוב לזכור לנקות בנחת ובשמחה, בלי מריבות וכעסים, כי מה הטעם בעוד ארון נקי, במחיר עוגמת נפש לאחד מבני הבית?

דוגמה לטבלה שלי:

“הטיפ שקיבלתי מאימא”

הרבנית רסיא יורקוביץ, לוד

“כשהילדים היו קטנים”, נזכרת הרבנית רסיא יורקוביץ מלוד, “הייתי מתחילה בדברים שאין בהם שימוש לפני החג, כמו הארונות שלי ומדפים גבוהים. עם השנים למדתי שמראש חודש ניסן הכי חשוב להתחיל בניקוי המטבח. כי מה שקרה היה שאת כל המרץ והכוחות הייתי משקיעה בחלקי הבית, ואז מגיעה למטבח באפיסת כוחות. אמנם אני יודעת ששוב אעבור על הכול סמוך יותר לחג, אבל אם מתחילים במטבח, הכול קל ומהיר יותר.

“בכלל, אני שמה דגש גדול בעיקר על המטבח, וזה מתאים בפרט למי שאין לה מטבח פסח. המטבח מכיל מכשירים רבים, ומשתמשים בהם כל הזמן בשימוש של חמץ, לכן חשוב לשים עליו את הדגש. בכל יום אני מנקה כמה ארונות ומכשיר אחד.

“כשהילדים היו קטנים, הייתי מתחילה לנקות רק אחרי שהם נרדמו, בשעה שבע בערב לערך. כך ידעתי שיש לי כמה שעות שקטות לניקיון יסודי”.

איך שמרת שהילדים לא יכניסו חמץ לחדרים?

“האמת היא שאני אוהבת סדר וניקיון כל השנה. כל השנה אני דואגת לכך, והילדים יודעים שאין לאכול בחדרים, זולת פרי וירק, וכך אין חמץ בצעצועים. גם ספרים לא מניחים על שולחן האוכל. ברור שמנקים הכול במהלך הניקיון לפסח, אבל בכל זאת קל יותר כשמרגילים את הילדים לשמור על הניקיון כל השנה.

“מראש חודש ניסן כולם יושבים לאכול רק סביב השולחן המיועד לכך. בסיום הארוחה הייתי מנקה כל ילד, ואז הוא היה יכול לצאת משטח החמץ”.

כיצד אפשר לשתף את הילדים באופן חווייתי בניקיונות הפסח?

“הייתי נותנת לילדים לנקות את המשחקים, אף על פי שהם היו נקיים. חילקתי סמרטוטים וקערות מים, בשביל החינוך והחוויה. גם אם היו ילדים שלא תמיד אהבו לנקות, היו שניים–שלושה שהיו צמודים אליי, וזה שלא אהב לנקות, הלך עשרים פעם למכולת ודאג לקניות… ניקיון הספרים תמיד היה התפקיד של הבנים”.

אילו טיפים את יכולה לתת לקוראות מהניסיון שלך?

“יש קיצורי דרך שפיתחתי עם השנים, למשל להשתמש בחומרים שחוסכים מאתנו עבודה קשה ושפשופים, כמו מסיר שומנים”.

אז הנה טיפ אישי נוסף שלי, על הדרך: מכניסים את הסירים, את תבניות התנור וכן הלאה לשקית אשפה או לשקית קניות, מתיזים עליהם את החומר ממיס השומנים וקושרים היטב את השקית למשך כמה שעות, ואם אפשר, ללילה שלם. אחר כך, כשפותחים את השקית, אין צורך לשפשף ולמרק; פשוט שוטפים את הכלים תחת מים זורמים. כל הלכלוך נושר בקלות, והכלים מבריקים כמו חדשים. כדי להסיר רעלים שאולי עדיין נמצאים בסדקים, רצוי למלא את הכלים במים ולהרתיח אותם, כדי שהחומרים הללו לא ייפלטו אחר כך בבישול.

“בנוגע לכלי כסף”, ממשיכה הרבנית יורקוביץ, “אני אוהבת  שכלי הכסף יהיו מבהיקים. פיתחתי לי שיטה: אחרי שאני מנקה אותם, אני עוטפת אותם בניילון נצמד וסוגרת בארון סגור. לא מפריע לי שהם אינם לראווה. יש כאלה שאוהבות שהכול עומד בוויטרינה. אני מעדיפה לדעת שהם נקיים ומאוחסנים, ורק כשיש בהם צורך, אני מוציאה אותם לשימוש. ככה הם נשארים מבריקים כל השנה.

“עם השנים למדתי מה דורש ממני זמן רב ואיך נכון לחלק את הזמן ביחס למטלות. ואני לא מאלה שמכניסות את הפסח שבוע מראש. יומיים לפני ליל הסדר מספיקים לי.

“קיצור דרך נוסף: אם אני רואה שלא הספקתי מה שתכננתי, אני אומרת לעצמי: לכל היותר לילה אחד לא אישן, אוכל להשלים שעות אלה בחול המועד. המחשבה הזו, באופן אוטומטי, מפחיתה את הלחץ.

“ברור שיש משברים ותקלות, אבל הכי חשוב להסתכל על התמונה השלמה ולדאוג ככל האפשר שהכול כן יהיה בסדר. צריך לעשות חישוב נכון איפה יש חמץ, ושם להשקיע – במקרה שאינך יכולה להגיע לכל מקום, ובפרט כשיש מקומות שאינך משתמשת בהם בפסח. כאמור, הכי חשוב להשקיע במטבח. אז נכון שעדיין אוכלים במטבח בשבועות אלה, אבל אם הכול נעשה ביסודיות, הניקיון לפני פסח יהיה קל ומהיר יותר.

“חשוב  להיות ריאליים. כל אחת מכירה את עצמה וצריכה לחלק נכון את הזמן, לנצל אותו בחכמה ולעשות סדר בראש”.

את מכינה רשימות מסודרות?

“לניקיונות הפסח אני לא מכינה רשימות, אבל בשבוע האחרון אני כן רושמת את הדברים הקטנים, כדי לא לשכוח: את המדף בחדר הזה, את הכיסים, את הטלפון וכן הלאה.

“חשוב שכל אחת תמצא מה עובד אצלה, בלי להסתכל על ההיא שמתחילה מחנוכה או על זו שכבר סיימה מזמן וכדומה. שכל אחת תיצמד לסדר שלה. אי אפשר להפוך אדם לא מסודר למסודר… כל אחת תפעל לפי האופי שלה, בעזרת מה שעובד בשבילה. אם שבועיים מספיקים לך – אז זה בסדר.

“טיפ נוסף, שלקחתי מאימא שלי: מפורים אין אפייה וחלות. לא יקרה כלום אם חודש אחד נקנה אותן. כשאני מפנה את יום חמישי מאפייה, זה מותיר לי הרבה זמן  לניקיון”.

“חוויה עם הילדים”

עוזית שניאורסון, כפר חב”ד

“אני לא ‘משתגעת’ עם ניקיונות. אני מעדיפה להכין כוחות לליל הסדר”, כך מצהירה עוזית שניאורסון מכפר חב”ד, אם למשפחה ברוכת הילדים המוכרת לכולנו.

מה הטיפ שלך לקוראות שלנו?

“אני מרוקנת דברים שאין בהם צורך. מה שלא חמץ ואין צורך בו – אני מכניסה לארונות ונועלת. משאירה בגדים למשך השבוע. העיקרון הוא שמותר לוותר. אם החלונות והתריסים לא ימורקו, השמים לא ייפלו, או אם לא תספיקי לנקות את כל הארונות, לא נורא, אפשר לעשות זאת גם אחרי החג.

“כשהילדים היו קטנים הם עזרו כמעט בכל דבר, למעט דברים מסוכנים, כמו להתכופף מבעד לחלון וכדומה. כולם היו שותפים והשתתפו בניקיונות.

“אם אחד הילדים רצה מאוד לקרוא ספר באותו זמן, אמרתי לו: ‘אין בעיה, אבל צריך להבין גם שפסח מתקרב וכולם משתתפים. אחרי שתסיים לעזור,  בשמחה, תשב ותקרא את הספר'”.

איך אפשר לדאוג שהחדרים יהיו נקיים כשמדובר בבית מבורך בילדים, ברוך השם?

“אני לא מבינה את האימהות שמוציאות את הילדים החוצה בערב פסח, ממש לא”, היא אומרת בנחרצות, “הרי זו חוויה. הייתי שופכת מים על הרצפה וכולם, עם הנעליים, היו מסייעים, ועל הדרך גם מנקים את הנעליים שלהם… אני אף פעם לא אומרת לילד לעמוד בצד. למה להעניש את הילדים? עדיף להגדיר; הגדירו טריטוריית חמץ בבית, שרק בה אפשר לאכול את החמץ. זה הכיף שלהם. ככה מגדלים ילדים בריאים ושמחים.

“המסר שלי הוא לעבוד בשמחה, לשמוח במה שעושים. כשאני מתחילה בבוקר ומתכננת מה לעשות, ובסוף מספיקה רק רבע מזה, אני מודה לקדוש ברוך הוא על הכוחות שנתן לי להספיק גם את החלק הזה. תמיד אני עושה סדר עדיפויות: מה שלא חייבים – אני משאירה”.

האם את מאלה שמכינות רשימות וטבלאות?

“לא, אני חושבת מה אני יכולה לעשות היום, ועושה מה שאפשר, העיקר לא לשבת בחיבוק ידיים”.

איך נזהרים שהילדים לא ייפגעו מחומרי הניקוי?

“לצערנו יש כל כך הרבה מקרים כאלה. רק השבוע שמענו על אישה שהורעלה. הפתרון פשוט: למקם את החומרים הרחק מטווח השגתם של ילדים – במקום גבוה או נעול.

“עוד פרט חשוב: לא לשים את החומרים במכלים ריקים של מוצרי מזון, כמו בקבוק שתייה ריק. להשאירם רק במכל הנראה ומזוהה כמכיל חומרי ניקוי. כמו כן כדאי שלא לאחסן חומרים אלה סמוך למוצרי מזון.

“אני ממליצה לקנות חומרי ניקוי ותרופות באריזות שילדים אינם יכולים לפתוח בקלות. לאחר השימוש, מומלץ להקפיד להחזירם למקומם”.

עוזית מסיימת את הריאיון במשפט הבא: “אני רוצה לאחל לכולן חג שמח, והעיקר בקלות ובשמחה, כדי שנוכל לקבל גאולה: כי לכל הדעות הגיע זמן גאולתכם!”

“הנטל מתחלק בבית”

רבקה גולדשטיין, צפת

רבקה גולדשטיין מצפת מספרת שהיא מאצילה סמכויות לילדים בניקיונות הפסח. “הם שותפים ונוטלים חלק בדברים שהם יכולים לעשות”, היא מסבירה.

אצל רבקה הנטל מתחלק בין כל בני הבית, בהתאם למטלה ולגיל. “מובן שמדובר בניקוי החפצים שלהם – ילקוט, מגרה, חפצים אישיים. אבל נוסף לכך ילדים יכולים לקבל מטלות בהתאם לגיל וליכולת שלהם. אם עושים הכול בעבור הילד, בגיל מסוים כבר קשה לחנך אותו לסייע בבית.

“כדאי לערוך רשימה של מטלות שהילדים יכולים לעשות. הגדולים  יכולים לעזור בדברים מורכבים קצת יותר, כמו נשיאת חפצים, צביעת קירות, קניות וכן הלאה”.

רבקה מבהירה כי הילדים עוזרים לה בשיתוף פעולה אִתה. “למשל, אני מורידה את הכלים, והם מניחים אותם במקום המתאים. אחר כך הם מביאים לי אחד אחד ואני מכניסה למקום, מסדרת וממיינת”.

מה הטיפים שלך לשמירה על כללי בטיחות בכל מה שקשור לחומרי הניקיון?

“עדיף שהאימא תשתמש בחומרי הניקוי, והילדים יתעסקו במים ובסבון. כך מונעים סכנה”.

איך אפשר לשמור על חדרים נקיים מחמץ במשפחה ברוכת ילדים?

“צריך לדאוג שבמטבח תהיה פינה מיוחדת, שם אוכלים חמץ, וכשקמים מנערים את החמץ מן הבגדים. כמו כן, אחרי שהספרייה מוכנה, לא נוגעים בספרים, וכמובן לא מניחים ספרים על השולחן. אצלנו, גם כשהיה תינוק שזחל על הרצפה, תמיד הגדולים סייעו בהשגחה ודאגו שהוא לא יחזיק בידו עוגייה או מאכל חמץ אחר.

“הילדים אף פעם לא הפריעו”, היא אומרת בחיוך, “ואם שלחתי אותם לשחק למטה, זה היה רק עם ילדים גדולים שהשגיחו עליהם”.

מתי ה’פסח’ שלך מתחיל?

“עוד לפני פורים. את המקרר לא הייתי מנקה ברגע האחרון. הייתי מצפה בנייר כסף מכל הכיוונים ואז מוציאה הכול. כך מהיר וקל יותר לנקות”.

את מכינה טבלה של רשימת משימות?

“אני מכינה טבלה ובה פירוט מה יש לעשות בכל יום; יום ראשון – ארונות, שני – מיטות, שלישי – מקרר, ומצרפת בכל יום עוד כמה דברים קטנים. הכרחי לקבוע סדר קדימויות!”

ציטוטים
“אני אף פעם לא אומרת לילד לעמוד בצד. למה להעניש את הילדים? עדיף להגדיר; הגדירו טריטוריית חמץ בבית, שרק בה אפשר לאכול את החמץ. זה הכיף שלהם. ככה מגדלים ילדים בריאים ושמחים” (עוזית שניאורסון, כפר-חב”ד)

“אני מכינה טבלה ובה פירוט מה יש לעשות בכל יום; יום ראשון – ארונות, שני – מיטות, שלישי – מקרר, ומצרפת בכל יום עוד כמה דברים קטנים. הכרחי לקבוע סדר קדימויות!” (רבקה גולדשטיין, צפת)

“חשוב שכל אחת תמצא מה עובד אצלה, בלי להסתכל על ההיא שמתחילה מחנוכה או על זו שכבר סיימה מזמן וכדומה. שכל אחת תיצמד לסדר שלה. אי אפשר להפוך אדם לא מסודר למסודר… כל אחת תפעל לפי האופי שלה” (הרבנית רסיה יורקוביץ, לוד)