מנפילה תמיד קמים | אליאן פרידמן

מאת: אליאן פרידמן – תלמידת המכון לבנות של “אור חיה” – המרכז העולמי לאישה היהודיה בירושלים.

את יכולה לסגור את הדלת אבל לא את הלב

את יכולה לסגור את האור כדי להיות בחשכה,

אבל זה לא עוזר לכאב

את יכולה לצאת החוצה ולטייל ברחובות,

אבל לא מוצאים הרבה מנוחה היום בסמטאות.

את יכולה לדמוע שעות רבות,

אבל עינייך תמיד ישארו מתוקות.

את יכולה לסובב את הגב,

אבל ה׳ תמיד יחכה שתחזרי אליו.

והוא תמיד נמצא, ממש פה,

עכשיו ברגע זה ממש,

תראי איך הוא נרגש,

לראות אותך.

את יכולה לברוח לפינה שלך,

אבל יש עולם שלם שמחכה לך,

את יכולה לברוח חזרה אבל כבר טעמת דרך חדשה.

את יכולה להתאכזב שוב,

או לדעת שאין דבר כזה טעות.

את יכולה להתעסק בטפל,

או לחשוב על המהות.

את יכולה להגיד שאת רוצה להיות לבד,

כי בלבד שלך את מגלה אחד יחיד ומיוחד.

את יכולה להגיד תודה על כל תפילה ולמידה,

את יכולה לראות את האור תמיד בקצה המנהרה.

את יכולה להאמין בכל הלב שהוא באמת אוהב.

את יכולה לראות אותו בכל חשכה שממהרת להתגלות כאור גאולה.

את יכולה גם לוותר,

לוותר על כל ההרגלים הישנים,

ולראות שכבר אין ממה לפחד,

מנפילה תמיד קמים.

את יכולה לראות בכל הרע טוב קטן שכבר מנצח את כף המאזניים.

את יכולה לאפשר את המוות או להגיד לחיים.