הרב משה מרינובסקי, שבועון כפר חב”ד
קיץ תשמ”ב. במזרח התיכון רועמים התותחים. מלחמת ‘שלום הגליל’ בעיצומה. כוחות צה”ל פרוסים בעמקי לבנון ומנהלים לחימה עזה מול קִני המרצחים של אש”ף. כמו בפעמים קודמות, כשהמתח הביטחוני בין ישראל לשכנותיה גובר, יש לכך ביטוי גם במדינות ערב שלא מעורבות ישירות בלחימה. וזה כולל גם את המדינות שאין להן גבול משותף עם ישראל. מרוקו למשל.
בדרך כלל השכילו שליטי מרוקו לשמור על שקט במדינה גם בעיתות מתח גבוה במזרח התיכון ואף עשו מאמץ לוודא שהתלהטות הרוחות במדינות ערב לא תגרום חלילה לפגיעה ביהודי מרוקו.
כך הם נהגו גם בימי המלחמה ההיא בלבנון. השלטונות אישרו לשליח הרבי, החסיד הבלתי נשכח, רב הפעלים, הרב יהודה לייב רסקין עליו השלום, לקיים קעמפ, מחנה קיץ, לילדים יהודים מרחבי מרוקו בעיר סטאט, מרחק כמה שעות נסיעה מקזבלנקה, עיר מגוריו ומוקד שליחותו.
המדריך הראשי, המרכז, של הקעמפ, היה בנו של הרב רסקין ייבדל לחיים טובים, הרב מנחם מענדל, בימים ההם בחור צעיר וכיום שליח רב פעלים במונטריאול שבקנדה.
במחנה הקיץ, שנמשך שלושה שבועות, השתתפו כמאה ילדים שהגיעו מרחבי מרוקו. עקב המצב הביטחוני במזרח התיכון הציבו השלטונות בשערי המחנה ג’יפ צבאי מאויש בכמה חיילים מצבא הוד מלכותו מלך מרוקו, שמירה שנמשכה לאורך כל ימי פעילות המחנה.
מהמועדון לקעמפ
שמו של אחד הילדים בקעמפ ההוא היה גד אלמליח. בימים ההם היה גד ילד בן עשר בערך וכיום הוא קומיקאי מפורסם בקרב דוברי צרפתית שממלא אולמות בהופעות שלו ובעיקר גורם לאנשים לחייך. גד הגיע לקעמפ בעקבות השתתפות של כמעט שנתיים במועדון לילדים שפתח השליח הרב יהודה לייב רסקין בקזבלנקה בחורף תשמ”א, זמן קצר לאחר שבחג הסוכות באותה שנה הקים הרבי את ‘צבאות השם’.
המועדון פעל בעיקר בימי ראשון, יום חופשי מלימודים בבתי הספר הרשמיים. הילדים שהו במועדון כמה שעות. בחלק מהזמן שיחקו ונהנו ובחלק מהזמן למדו מושגים יהודיים בסיסיים, והרב רסקין עליו השלום, בלהט החסידי הייחודי שלו, החדיר בהם אידישקייט וחסידישקייט.
מפגש במטוס
קיץ תשע”ז. שלושים וחמש שנים אחרי הקעמפ ההוא, זימנה ההשגחה העליונה מפגש מרגש בין המדריך הראשי בקעמפ לחניך גד אלמליח.
זה היה לפני כשבועיים, ביום שני י”ט באייר, למחרת ל”ג בעומר, כאשר גד אלמליח היה אורח ‘דינר’ חגיגי – ערב הצדעה והתרמה לבית חב”ד בהנהלת הרב מענדל רסקין, הנערך אחת לשנה.
המפגש המפתיע נערך בעקבות מפגש אחר, גם הוא בהשגחה פרטית לא צפויה. גד אלמליח מתגורר כיום בניו יורק ובמהלך טיסה מניו יורק למרוקו הוא פגש את הרב לוי באנון, כיום שליח במרוקו שלמעשה ממשיך את הפעולות הגדולות של השליח הרב יהודה לייב רסקין עליו השלום. השניים גלגלו שיחה ובין הדברים סיפר אלמליח שהקעמפ החב”די שבו השתתף כילד בן עשר נחרת עמוק במוחו ובלבו והוא אפילו זוכר היטב את ‘מלחמת הצבעים’ שהתקיימה בקעמפ; כל החניכים התחלקו לשתי קבוצות, האחת ‘גוף’ והאחת ‘נפש’, וניהלו ‘מלחמה’, ערכית כמובן, מי עדיף ולמה.
על רקע זה לא הופתע הרב באנון לשמוע מפיו של אלמליח שהוא זוכר היטב את השליח למרוקו הרב רסקין עליו השלום, את מועדון ‘צבאות ה” שאליו היה מגיע בימי ראשון וגם את המדריך הראשי בקעמפ, הרב מענדל רסקין ייבדל לחיים טובים.
“תמסור לרב מענדל רסקין”, אמר גד אלמליח לרב לוי באנון, “דרישת שלום ותאמר לו שאני מלא הערכה על מה שהוא ואביו עשו למעני כילד במרוקו ושאשמח לעשות משהו למענו”.
מכאן התחילו העניינים להתגלגל. גד אלמליח, שהכרטיסים להופעותיו נמכרים במחירים גבוהים, אמר לרב מענדל רסקין כי הוא ישמח לבוא למונטריאול ולהופיע בהתנדבות ב’דינר’ של בית חב”ד בהנהלתו. “ההערכה והכרת הטובה שאני חש כלפי חב”ד במרוקו, שוות הרבה יותר מזה”, אמר הקומיקאי והתכוון לכל מילה בשיא הרצינות.
מועד הדינר השנה נקבע ביום שלוח ההופעות ושאר העיסוקים של אלמליח אפשרו לו להגיע למונטריאול. משנבחר התאריך, נקבע גם המקום, בית חב”ד פתח במסע פרסום ובשיגור הזמנות, וההכנות לאירוע נכנסו להילוך גבוה.
במהלך ההכנות לדינר ניהל השליח הרב מענדל רסקין שיחת טלפון עם אמו השליחה הרבנית רסקין, שגרה בקזבלנקה וממשיכה בעבודת הקודש. הוא סיפר לאמו על הקשר עם גד אלמליח שהתחדש אחרי שלושים וחמש שנה ושאל אותה אם ידוע לה על משהו מיוחד שהיה בין גד אלמליח לחב”ד בקזבלנקה, שגורם לו לכבד ולהעריך כל כך את הימים שעשה בילדותו במועדון ובקעמפ החב”די.
הגברת רסקין ענתה לבנה כי היא זוכרת היטב את המשפחה ואכן היה במשפחה אירוע יוצא דופן שאולי גם בעקבותיו יש לגד רגש חם כלפי חב”ד:
ילד קרוב משפחה של אלמליח חלה. המצב החמיר ובשלב מסוים קמה אמו של הילד ונסעה במיוחד לניו יורק כדי לבקש את ברכתו של הרבי לרפואת הילד. היא שטחה את בקשתה והרבי בירך את הילד ברפואה שלמה, והוסיף כי בקרוב עתידה להיות תרופה חדשה לבעיה שהילד סובל ממנה וכי כדאי להם לעקוב אחר ההתפתחויות ולהשתמש בתרופה החדשה כשתצא לציבור, וזה יהיה לטובת הילד.
כמובן, הם עשו כעצת הרבי, השיגו את התרופה מיד לאחר שהתאפשר הדבר, הילד נטל אותה וברוך ה’ הבריא והיום הוא אדם בוגר בעל משפחה.
אולי גם האירוע הזה, אמרה השליחה הרבנית רסקין, השפיע על היחס החם כל כך של גד אלמליח לחב”ד.
יצוין עוד כי בימי ההכנה לדינר גילה הרב מנחם מענדל רסקין כי גד אלמליח ביקר פעם אחת, ביוזמתו, אצל הרבי.
“העיקר שיעשו מצוות”
הגיע מועד ה’דינר’. לקראת ההופעה של ‘מסמר הערב’, הקומיקאי גד אלמליח, הקהל נדרך. בפתח דבריו הוא היה רציני עד מאוד. בניגוד להופעות הרגילות שלו, שבהן הוא מבדר את הקהל באמצעות בדיחות, חיקויים של פוליטיקאים וכיוצא באלה, הפעם התכנים שדיבר עליהם היו שונים לחלוטין. גד אלמליח סיפר בכנות, בחום וברגש יהודי רב, על ילדותו בקזבלנקה, על הימים שבהם ספג חינוך יהודי במועדון ובמחנה הקיץ החב”די, על האישיות החמה והכובשת של השליח הרב יהודה לייב רסקין, ועל פעולותיו, שבנו הרב מנחם מענדל ממשיך, אמנם במקום אחר, אבל באותה רוח בדיוק.
“הרב רסקין עליו השלום היה עמוד התווך של הקהילה ושל החינוך שלנו שנים רבות. אי אפשר לתאר במילים את מה שיהדות מרוקו חייבת לשלוחים של הרבי מליובאוויטש”, אמר.
מכיוון שאחרי הכול מדובר בקומיקאי, כלל נאומו המרשים גם קטע היתולי מעט.
וכך אמר אלמליח, בין השאר:
“עברו שלושים וחמש שנים מאז הייתי חניך בקעמפ החב”די במרוקו ובכל זאת אני זוכר משם דברים רבים, ואחד מהם בהחלט קשור למקצוע שלי.
“כשהייתי בקעמפ הייתי רק בן עשר וכבר אז אהבתי את הבמה ואת ההופעה. הייתי עולה על כיסא, נעמד ומצחיק את חבריי בקעמפ, בין היתר באמצעות חיקויים. חיקיתי כמעט כל מורה וכל מדריך בקעמפ ופעם אחת העזתי לחקות גם את הרב הגדול, הרב רסקין. אלה שהכירו אותו יודעים שהוא הגיע בשליחות הרבי למרוקו בלי לדעת אף מילה אחת בצרפתית. עם הזמן הוא למד איכשהו להסתדר בצרפתית, אבל תמיד היה לו מבטא זר והצרפתית שבפיו הייתה ממש לא מהוקצעת. הרב רסקין היה תמיד מזכיר לנו את הזכות והחובה לקיים מצוות, וגם המילה ‘מצוות’ נאמרה בפיו במבטא לא צרפתי ולא מוכר לנו.
“על רקע זה ניסיתי לחקות גם אותו ולחזור על הקריאה החוזרת והנשנית שלו לעשות מצוות, במאמץ לבטא את זה במבטא דומה לשלו. וכך, כשאני עומד על הכיסא ומנסה לחקות את הרב רסקין, לפתע השתרר שקט והילדים שעד לפני רגע צפו בי בהנאה, החלו לצאת מהחדר.
“עד מהרה התברר לי מה קרה. פשוט: הרב רסקין בכבודו ובעצמו הופיע בתוך החדר שבו ‘הופעתי’.
“לרגע הייתי נבוך. אבל הרב רסקין מיד הפיג את המתח כשאמר: זה בסדר גמור, אתה יכול להמשיך לחקות אותי, העיקר הוא שאכן יעשו מצוות…”
עכשיו גם מאות הנוכחים באולם ה’דינר’ למחרת ל”ג בעומר צחקו בהנאה רבה.
מתנה עם מסר
עם תום נאומו של גד אלמליח עלה לדוכן הנואמים הרב מנחם מענדל רסקין, התייצב לצידו, הודה לו בחום על דבריו החמים וכאילו תכנן לתת ביטוי מעשי לסיפור על התזכורות של אביו לחניכיו לקיים מצוות, העניק לאורח זוג תפילין מהודרות וקרא לו לעשות בהן שימוש יום-יומי. “בלי נדר”, הגיב גד, בעודו נוטל לידו את השקית ששמו רקום עליה ובתוכה זוג התפילין.
בהמשך נאומו הקצר אמר הרב רסקין לקהל הנוכחים ב’דינר’, כמו גם לאורחו המיוחד מר אלמליח:
“לא במקרה בחרתי להעניק לאורח היקר זוג תפילין. בימים אלה לפני חמישים שנה הכריז הרבי על ‘מבצע תפילין’. אתמול, בל”ג בעומר, מלאו חמישים שנה למעמד ההיסטורי הבלתי נשכח שבו הרבי ניצב על במה גבוהה בשדרת איסטערן פארקווי ב’פאראד’ ענק לכבוד ל”ג בעומר ואמר לעיני כול כי אחינו ואחיותינו בארץ ישראל בוודאי יזכו לניצחון גדול.
“הנבואה המדהימה התקיימה בצורה ניסית מופלאה במלחמת ששת הימים שהתקיימה ימים מספר אחר כך, ומאז, לאורך כל השנים, הרבי הִרבה לעודד את מבצע תפילין תוך דגש על הנחת תפילין בידי חיילי צה”ל. לכן”, אמר הרב רסקין, “בחרתי לתת לאורח זוג תפילין וכן ציור של חייל מניח תפילין מעשה ידיו של האמן הנודע חיים שרף”.
בשלב זה הרב רסקין הפתיע וריגש את גד אלמליח עד דמעות כאשר בהפתעה מוחלטת שלף תמונה מרהיבה של אלמליח מקבל דולר מהרבי. אלמליח הנרגש אחז בתמונה בידיים רוטטות ואמר לציבור: “אכן, זכיתי לברכותיו של הרבי ועכשיו אני שמח ונרגש לראות שהרגע המאושר הזה הונצח בתמונה וילווה אותי תמיד”.
אל מול הקהל, שנסחף גם הוא בהתרגשות, חזר הרב רסקין ופנה לגד אלמליח ואמר לו: “הערב הזה סוגר מעגל שנפתח בינינו בקעמפ לפני שלושים וחמש שנים. לכן, אין מתאים יותר מלחתום את המעמד בכך שלסיום תשיר לפנינו כאן הערב את אחד השירים שאתה בוודאי זוכר מהקעמפ”.
“אני מאמין… אני מאמין… באמונה שלמה בביאת המשיח…” שר גד אלמליח וריגש את הקהל, שרבים ממנו הבינו גם את התוספת בערבית שהיא תרגום המילים שהפכו לסיסמה של ‘צבאות ה”:
אנו רוצים משיח עכשיו!
עידוד וחיזוק
בשיחה עם ‘כפר חב”ד’ כשוך סערת הרגשות שעוררו ה’דינר’ והופעתו של הקומיקאי גד אלמליח, אמר השליח הרב מנחם מענדל רסקין:
“הקהל ב’דינר’ התפעל והתרגש מהעובדה שאלמליח דיבר על הקעמפ שבו היה כילד בן עשר כאילו הקעמפ נגמר אתמול וזכר אפילו פרטי פרטים. לגבינו, השלוחים, זה לא אמור להיות פלא. זו רק המחשה, במקרה זה פומבית ומפורסמת, לדברים הידועים של הרבי על החשיבות של מחנות קיץ יהודיים-חסידיים לילדים ועל השפעתם הרבה על נפש החניכים גם לשנים הבאות.
“לגבינו כשלוחים, ולמעשה לגבי כל מי שיכול לפעול בנושא בכל דרך, הסיפור הזה צריך לשמש עידוד וחיזוק לעשות כל מאמץ להביא עוד ילד ועוד ילדה, בכל מקום בעולם, לקעמפ שבו יספגו ערכים יהודיים וחסידיים אמתיים. כפי שהרבי אמר וכפי שמעיד סיפורו של גד אלמליח, ההשפעה של הקעמפים היא הרבה מעבר לשבועות האחדים שבהם מתקיים הקעמפ. היא נצחית”.
השפעת הקעמפ על הילדים
אחת מההתייחסויות של הרבי להשפעת הקעמפ, במהלך התוועדות י”ב תמוז תשכ”ד. תרגום חופשי
“מכיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה סביבה ובאותה השפעה, הוא שומע אותו נוסח ומרגיש אותו תוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש”אין רע בלי טוב”, אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו הצד הטוב [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לסוג כזה של קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם “זרע ברך הוי'” אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל להתחזקות אמתית ביהדות, ובתורה ומצוות.
וכל זה מתחיל בתקופה זו, שאותה אפשר לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן אפשר לפעול בזמן זה – שבו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן שנמצאים בישיבה וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על כך שילדיהם ילכו דווקא לקעמפ כזה, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות עם רוחניות”.
