אל תסתכלי עליי ככה…

״טראנק שואו״ צנוע בסלון כלות מעוצב במלון ירושלמי יוקרתי, חשף אותי לאישה מקסימה שעושה מהפכה באופנה. אין ספק שסיפורה של מירי הוא סיפור מעורר השראה

 מירי שניאורסון

 

“חמש־עשרה שנה שאני כבר מעצבת אופנה. זה התחיל בכך שלמדתי עיצוב ב’שנקר’ ומאז אני לא מפסיקה ללמוד. למדתי מודעות אישית, גם פסיכולוגיה ואפילו לקחתי קורס נר”נ (נפש־רוח־נשמה)”. מירי עוצרת לרגע על־מנת לנשום ואני מסתכלת סביבי. אין ספק שהתפאורה הולמת את הטקסט.

אנחנו ספק עומדות ספק יושבות בסלון הכלות אותו עיצבה במלון יוקרתי בירושלים ומבטי המתעניין מעודד אותה להמשיך במונולוג שהולך ונשמע יותר ויותר מפתיע.

“את רואה אותי עם מכנסיים, בלי כיסוי ראש, אבל אני מתפללת כל בוקר ומשתדלת לעשות רק טוב. אני משתדלת להיות הכי טובה שרק אפשר”. האמת היא שאני מאמינה לה וממשיכה להקשיב בסקרנות. “אני מגיעה ממשפחה של ערכים ומסורת, הייתי מחוברת מאד לסבתא שלי שנפטרה לפני שנה וחצי, ואני בטוחה שהיא תהיה מרוצה וגאה בפרויקט שלי מכל אדם אחר בעולם”.

כאן אני כבר מאבדת אותה. אני עדיין לא מצליחה להבין מה הקשר בין המעצבת המצליחה ו’טראנק שואו’ של קולקציה שמרנית. “תמיד רציתי לעשות פיצוץ בעולם האופנה. רציתי שכולן יראו שעשיתי מהפכה והוכחתי שאני יכולה לכך שהבגדים הכי קלילים ואופנתיים בעולם יכולים להתאים לנשים מכל המגזרים”. היא שוב נושמת ושתינו מתיישבות.

סימן השאלה שעל פניי גורם לה להסביר: “לפני הכל הבאתי משהו למגזר החרדי, ואני אפילו לא משתמשת במילה צנוע. למילה צניעות אין יחסי ציבור טובים אבל הקולקציה הזאת שעיצבתי כולה קלאסית, מדויקת ומתאימה גם למגזר הדתי. אני מכירה גם את המגזר הדתי וגם את החילוני. הרי באתי משם. גדלתי בשני עולמות”.

לא יודעת למה זה לא מתלבש לי טוב ואני לא מרפה ושואלת את האישה שמולי הלבושה במכנסיים את השאלה המתבקשת: “אבל מה לך ולצניעות?”. ייתכן שזו שאלה נטולת טאקט אבל מירי ממשיכה בהתלהבות כובשת ובתנועות ידיים: “קודם כל אני אוהבת את זה. אני לא חושבת שביגוד חושפני יפה לאישה ואת לא תאמיני, אפילו התפללתי על זה בשנתיים האחרונות שהיו לי שנתיים מאוד קשות”.

על מה התפללת? “על זה. על הקולקציה הזו. בשנתיים האלו סבתא שלי נפטרה. אבא שלי נפטר ואני עצמי ניסיתי להיכנס להריון ללא הצלחה. כך שלא היה קל ורציתי להביא לעולם משהו אחר. רציתי להביא קולקציה צנועה וקלאסית שתאפשר גם לחילוניות להתלבש בלבוש צנוע”.

אני מסתכלת עליה, על התמונות של הקולקציה, ועל סלון הכלות המעוצב בו אנו יושבות ומבינה שמדובר במישהי מיוחדת ונדירה. היא מרגישה בטוחה יותר ומספרת לי: “אני רואה מישהי וישר יודעת איזו גזרה תתאים לה, מה הם קווי המתאר שיכבדו את גופה ומה הצבעים הנכונים עבורה. לכל אחת אני עורכת אבחון מדויק עם טוויסט מבריק ומיוחד רק לה”.

כל עסק צריך ערך מוסף. אחרי חמש־עשרה שנים של שירות ונתינה (והיא באמת נותנת את כל הלב), היא מבקשת להביא משהו שונה, מיוחד ו”לקרב נשים לעצמן, לעצמיותן ולפנימיותן דווקא דרך הלבושים הצנועים והיפים ביותר”. את המילים עצמיותן ופנימיותן לקחה מירי משיעורי הנר”נ שלמדה… “שמעי סיפור”, היא אומרת לי.

“רק השבוע לקוחה שהבן שלה חזר בתשובה נלחצה מאד מהצורך להיות צנועה בחתונתו והיא כמובן התקשתה לעכל את זה שהחתונה כולה נערכת בהפרדה מלאה מהחנייה ועד לריקודים. עשיתי לה שמלה בה הכל מכוסה ומתאים לאופי החתונה וקיבלתי ממנה למחרת החתונה הודעה שהיא הרגישה כל־כך נוח בשמלה למרות שהיא צנועה וחסודה. לפני כמה שנים ברכה אותי הרבנית כרמלה שאעשה רק בגדים צנועים ותהיה לי הצלחה גדולה. אז עוד לא האמנתי בזה, עכשיו אני רואה שזה אפשרי ועוד איך!”, חותמת מירי את שיחתנו.

הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי” – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו |

http://www.miri-mychoice.co.il/

כתבי תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם ולא תועבר לצד ג׳.