לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה במרכז העולמי לאישה היהודיה ‘אור חיה” אנו מגישות ריאיון מרתק שיעזור לנו להבין שלא “נפלאת היא ממני ולא רחוקה היא”, ודווקא בשביל להיות אם ורעיה טובה יותר, עלי להקפיד להשתתף בשיעור קבוע.
את הרבנית סימה רלב”ג אין צורך להציג. האישה שהקימה ועמדה במשך למעלה משלושה עשורים כמנהלת בית הספר היסודי “בית-חנה” בירושלים, ועד היום עוסקת בהתנדבות במסירת שיעורים במרכז העולמי לאישה היהודיה “אור חיה” בירושלים.
בשעת ערב מוקדמת תפסנו את הרבנית לראיון על משמעות לימוד התורה לנשים בדורנו.
אנו חווים בשנים האחרונות מהפכה גדולה בלימוד התורה, אם פעם שיעורי תורה לנשים היו פחות מצויים, בשנים האחרונות ניתן למצוא מרכזי לימוד רבים לנשים ובנות. מה בעצם קרה?
ראשית אני חושבת שהמהפכה לא התחילה בשנים האחרונות, היא החלה עוד הרבה קודם. אם פעם מקום האישה היה בבית ואת לימוד התורה השאירה האישה לבעל, בדורות האחרונים אנו חווים שינוי גדול בדבר זה, ונשים פשוט יוצאת ללמוד תורה.
בנוסף בדור האחרון הוביל הרבי שינוי תפיסתי עצום ביחס ללימוד תורה לנשים. הרבי מסר שיחות מיוחדות לנשים, הרבי דרש מנשים לפתוח שיעורים ולמסור שיעורי תורה, טהרת המשפחה וחסידות. זה מה שהוביל לכך שלימוד התורה אצלנו הנשים הפך להיות חלק בלי נפרד מאישה חסידית.
ובפועל, במה זה התבטא?
אני חושבת שהשינוי התחיל מכך שהחומר הלימודי בשנים האחרונות הרבה יותר מונגש. אם פעם מקומם של ספרי הלימוד היה בבית הכנסת וכתבי יד של מאמרי חסידות הסתובבו בין חסידים. היום בכל מקום אפשר למצוא ספרים בכל נושא אפשרי. הן ספרי הלכה מותאמים לנשים ולמצוות הנוגעות אלינו, והן ספרי חסידות מבוארים, ובעיקר מרכזי לימוד לנשים המאפשרים לכל אישה באשר היא לבוא וללמוד בצורה מסודרת.
בעבר רוב הנשים גם אם היו חפצות לא היו יכולות לפתוח ספר חסידות ולהבין את הנלמד. היום הענין של ‘יפוצו מעיינותך’ קיים בכל המובנים. יש כל כך הרבה חומר, תניא, חסידות מבוארת, סיפורי חסידים ואפילו סדרת ספרי ליקוטי שיחות בהם רוב השיחות שוות לכל נפש.
הבאת כעת את ‘סיפורי החסידים’ כחלק מלימוד התורה. האמנם?
אני חושבת שלא רק שסיפורי חסידים הם חלק מלימוד התורה אלא הם המפתח העיקרי של האישה ללימוד התורה.
נוסף ללימוד התורה העצמי אותו האישה צריכה ללמוד, עליה גם לחנך את ילדיה ללימוד התורה ולהליכה על פי מצוות התורה.
האישה היא זאת שנמצאת עם הילדים ומגדלת אותם. לא סתם כתב החכם מכל אדם – שלמה המלך בספר משלי “שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך“. האישה היא זאת שמביאה את הילד לכדי לימוד תורה.
אם כך, מהי הדרך הנכונה ביותר לאשה לחנך את ילדיה ללימוד התורה?! האם עליה לשבת ללמוד עם הילד גמרא?! לשאול שאלות במשנה?! וודאי שלא. למרות שזה יכול להיות רצוי.
הדרך הנכונה לחנך ילד ללימוד תורה היא על ידי סיפורי חסידים והליכה בדרכי החסידים. לאישה יש אפשרות לספר לילד בכל מקום סיפור חסידי. אם זה בדרך למכולת, ואם זה בשעת ההשכבה וההתארגנות לשינה. סיפור חסידי זה דבר שחודר בילד וממשיך אתו לאורך כל חייו.
באופן אישי, אני מוסרת מידי שבוע שיעור בסיפורים חסידיים (אותם שמעתי מכלי ראשון מאבי ע”ה). השיעור זוכה לפורום מכובד מאוד של נשים שמגיעות מידי יום למרכז ‘אור חיה’ בירושלים כדי ללמוד ולהעמיק בתורת החסידות.
כפי שציינת האישה היא זאת שעל כתפיה מוטל עול הבית וחינוך הילדים. כיצד בכל זאת אישה יכולה לפנות מזמנה החשוב בכדי להשתתף בשיעורי תורה?
אני חושבת שזה מאוד תלוי באישה וכיצד היא מתכננת את חייה. כפי שהאישה משתדלת ומוצאת לעצמה זמן ואפילו קצר בכל שבוע או יום פנוי לעצמה לנוח מטרדות היום. כך על אישה מוטל לחפש ולסדר את זמנה שיהיה לה גם אפשרות ללמוד תורה.
במידה והיא צריכה לוותר על משהו, שתשתדל. אבל לפני הכול היא צריכה לדאוג לכך שזה לא יפגע בבית ובשלימות הבית. אישה היא עקרת-הבית וכפי שהרבי תמיד אמר אשה היא עקרת הבית ועיקר הבית והבית אצלה הוא הראשון במעלה.
כיצד זה יכול להסתדר? הרי נשים רבות עלולות לחשוב שעול הבית ולימוד התורה לא יכולים ללכת יחד.
אישה כזאת צריכה לקבוע לעצמה תוכן מסוים ומטרה מסוימת בלימוד. אפילו מטרה קלה.
אישה יכולה להחליט ללמוד את הלכות ברכות השחר, ואישה יכולה להחליט ללכת פעם בשבועיים לשיעור טהרת-המשפחה, העיקר שלימוד התורה יהיה חלק מחיה ויהיה משמעותי בעבורה.
לפעמים שוכחים שגם אנו הנשים מחויבות במצוות ועל מנת לדעת את ההלכות יש צורך ללמוד. אם זה הלכות שבת ואם זה הלכות טהרת-המשפחה או כשרות. זה עולם שלם בו אנו צריכות לשלוט.
מילה לסיום?
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. כל אישה צריכה להגיע לשלמות האישית שלה, והדרך הנכונה היא על ידי לימוד תורה.
