התחלנו שנה חדשה, ונדרש מאתנו לעשות חשבון נפש על העבר, בלי להתעלם ממה שקרה ולצד זה בלי לחיות כ’עבריינים’ – להיתקע ולהתייסר על מה שעבר עלינו, ולהתבונן באובייקטיביות במה עלינו להשתפר ולהציב מטרות ויעדים לשינוי עם הרבה אמונה שיש בנו הכוחות להשתנות – זוהי אהבה מתוקנת.
כאשר נכשיר את עצמינו להתבוננות פנימית שכזו, נהיה מסוגלים יותר לחנך את ילדינו באותה מידה.
אז בפעם הבאה שאתם מגלים חיסרון והנהגה לא מתוקנת אצל ילידיכם, אם זה בקושי להתפלל, התפרצויות זעם, אמירת דברים לא אמיתיים, חוסר ארגון וסדר, חוסר קבלת עול וכו’, בדקו את עצמיכם: האם אני מתייחס לחיסרון ילדי בסלחנות, בכעס או שמא כאתגר בקור רוח?
מה משפיע על התגובות שלנו?
אם נהייה כנים, לא תמיד קל להגיב ולהתייחס לסיטואציות לא נעימות, בצורה בריאה ונכונה. אך אם נפתח מודעות ונבין מה משפיע על התגובות שלנו, נוכל לשלוט בהם במקרים השונים.
כאשר אנו רואים מצב כלשהו נשים לב אלו מחשבות עולות לנו באותו רגע על אותו אירוע, למעשה זוהי הפרשנות שלנו על המציאות. יכול להיות על מקרה אחד ,כמה פרשנויות.
המחשבה והפרשנות על אותו מקרה, היא זאת שתוליד את הרגש המסוים ותשפיע על התגובה
דוגמא אקטולאית לזמננו:
אמא אשר נפרדת מביתה בבוקר בגן והילדה בוכה בכי תמרורים, אפשר לחשוב על כך שאולי לילדה לא טוב בגן, או שהיא מרגישה בודדה, רגישה מדי, או שהאמא לא מחבקת מספיק וכדומה, מחשבות אלו פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי של האמא והילדה, כתוצאה מזה האמא יכולה לחוש דאגה, בהלה, נחיתות.. ומאידך גיסא, ניתן לחשוב אחרת, שהילדה כל כך מחוברת לאמה ואוהבת להיות בקירבתה שקשה לה להיפרד ממנה או שהילדה עדיין בתקופת הסתגלות אחרי חופשת החגים ודווקא ממחשבות מסוג כזה האמא יכולה לחוש תחושות של ביטחון ורגיעה, ותהייה מספיק חזקה להגיב נכון לסיטואציה הזאת.
מכאן שהמשבות הם המורה דרך בחיים שלנו, והם אלו שיעוררו את הרגשות שלנו וישפיעו על ההתנהגויות שלנו.
לעיתים קשה לנו לעשות ביקורת עצמית ללא נגיעות אישיות ובאובייקטיביות ולכן מומלץ להתייעץ עם רב או אדם מומחה בעניין. (כבקשת הרבי “עשה לך רב)
ובעבודה עצמית שלנו, שה’ כה חובב אותה, ה’ מוכרח כביכול לחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה למען נוכל לעובדו בלבב שלם
.
הכותבת חיה גילר, מנחת הורים לפי משנת חב”ד בוגרת מרכז ינר
להרצאות מרתקות, סדנאות וייעוץ אישי:
