וכשהמשפחה הולכת וגדלה | נחמה גרייזמן בעצות פרקטיות

האם את רואה בשעת ההליכה לישון של הילדים, שעה מאוד מלחיצה של היממה? האם את מוצאת שעד שחולפת שעת-העומס בבוקר, את מרגישה כבר מוכנה ללכת לישון? האם אמרת פעם לעצמך, “חייבת להימצא דרך יותר טובה!”

אם כך, קראי הלאה…

לפני שנים אחדות, כאשר משפחתנו גדלה בלע”ה, והיינו צריכים להשכיב לישון ילדים בגילים שונים, הייתי יוצאת מדעתי מדי ערב במאמצי לדאוג לכך שכל הילדים יעשו כל מה שהם צריכים לעשות לפני נשיקת לילה-טוב. לאחר מחשבה רבה, המצאתי שיטה שעשתה נפלאות עבורי, עבור הילדים ועבור עצבי. ציירתי שתי טבלאות, אחת תחת הכותרת “ערב” ואחת תחת הכותרת “בוקר”. כל טבלה הכילה רשימת שאלות וממולה רשימת הוראות לכל הפעולות השגרתיות של הקימה בבוקר וההכנות ללכת לביה”ס, וכן רשימות דומות של שעת השינה בערב. כתבתי אותן על נייר צבעוני בצבעי-עפרונות, וציירתי כמה ציורים פשוטים, כך שכל העסק נראה מאוד עליז. הילדים שלי אהבו את זה ונהנו למלא אחר השאלות וההוראות.

עם חלוף השנים, הכנתי טבלאות חדשות, שיניתי את רמת השאלות, הוספתי והפחתתי, אך העיקרון נשאר פשוט, במקום שאני אצעק פקודות ואצטרך לבדוק אחר כל ילד בנפרד. כל שעלי הוא לשאול, “האם סיימת את תפקידיך, את משימותיך, את חובותיך, את שליחויותיך?” הילדים נהנים מן ההרגשה שהם “בודקים אחר עצמם” לבדם, ואם אני עסוקה באותו רגע, הם יכולים להסתדר בעצמם מבלי לשכוח שום דבר חשוב. כאשר תקפו אותי צירים בליל-שבת אחד, והייתי צריכה לנסוע לבית-רפואה באמצע סעודת שבת, הגיעו דודניותיי כדי לשמור על הילדים. יותר מאוחר הן דיווחו לי שהילדים מיהרו אל הטבלה שוב ושוב כדי לקרוא, ואז היו עונים “כן” ו”לא” לשאלות ששאלו את עצמם. הדבר די שעשע אותן אך הן היו מלאות הערכה.

כרגע, בטבלאות שלי כתובות השאלות הבאות (השתמשו בזה כדוגמה בלבד – חברו שאלותיכן על פי הצרכים שלכן ומצבכן):

לילה
האם החזרת את הספרים שלך למקומם?
האם אמרת ברכה אחרונה אחרי הארוחה? האם סלקת את הכלים מן השולחן?
האם צחצחת את שיניך? האם רחצת את ידיך ופניך?
האם הנחת את נעליך על יד מיטתך? האם בגדיך נמצאים בחדר-האמבטיה?
האם לבשת את הפיג’מה? (האם הנחת את משקפיך במקום בטוח ונוח למצאם?
(אם התרחצת באמבטיה, האם זכרת לעשות “נטילת ידים” אחר-כך?)
האם הכנת כלי “נטילת ידים” על יד מיטתך?
האם אתה רוצה לשמור סיפור או דבר-תורה?
האם אמרת “שמע” ו”המפיל”?
חלומות נעימים! תקומו מחר בבוקר מלאי כוח וחייכנים!
לילה טוב!

בוקר
בוקר טוב! האם אמרת “מודה אני”?
האם נטלת נטילת-ידים של שחרית? האם רוקנת את מי ה”נטילה” מיד לתוך האסלה? האם השארת את הספל והקערה בחדר-האמבטיה?
האם התלבשת? האם קפלת את הפיז’מות שלך והנחת אותם במקום? האם סדרת את המיטה שלך? (אם כן… מגיע לך “ישר כוח” גדול!)
האם שטפת את פיך? (זה כתוב ב”שולחן ערוך” וב”היום-יום”)
האם נטלת ידים פעם שניה?
אכלת את ארוחת-הבוקר? האם אמרת ברכה אחרונה?
הכנת סנדוויצ’ים?
שיהיה לך יום נעים ומוצלח! להתראות. (יש לך חיוך על פניך?)
שלום!

כתבי תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם ולא תועבר לצד ג׳.