האמירה של מייסד חסידות חב”ד – “צריכים לחיות עם הזמן – עם פרשת השבוע”, איננה רק פתגם. זוהי דרך חיים הפותחת את נפשנו הכמהה בפני אוצר אמיתי בלתי גבולי של עצות, כיוונים, תובנות ובעיקר הנחיות מעשיות איך לתעל את היום-יום – לעשות לו יתברך דירה לא רק בנפשנו אלא באפרוריותנו.
הפרשיות שאיתם אנו חיים הפעם הם בראשית-נח העוסקות כמובן בהתחלות, בבראשיתיות של הכל, אך לא רק. הפרשות הללו דומעות בדממה, כפתגמו של הנשיא החמישי לבית חב”ד, שיום הולדתו בחודש מרחשוון, על מעידות ונפילות שנדמה לרגע שהם מאפיין בסיסי באישיותנו – “יצר לב האדם רע מנעוריו”. עבירות שכרגע קט נדמה כמעט שהרסו הכל. עבורנו כיהודים שיצר אנושי משום מה עדיין קורץ בתוכנו (במידה זו או אחרת), דווקא האירועים הללו מעוררים מחשבה, לא חיטוט ברע, כדרכו של המוסר’ניק אשר בחלל השמאלי שבנו, אלא מחשבה על עתיד ומטרות. מה הלאה.
כאן מגיעה תורת חב”ד עם עושר רוחני עצום, עושר שזכינו להיחשף עליו בזכות רועי ונשיאי ישראל, נשמות כלליות וחדשות שלא היו בחטא עץ הדעת – הלא הם שבעת הרועים של חב”ד. הם מלמדים אותנו דרך תורתם כי מאז אותם ‘פרשיות’ אנו כאן כדי לטפל ולתקן את אותם הפגמים.
הפגמים הללו מטופלים על ידינו בשתי מחלקות צמודות אך שונות הנקראות במילון הקבלי-אלוקי בשם “עבודת הבירורים” ו”עבודת הנסיונות”. זו הראשונה מאפיינת את הטיפוס המחטט ובורר בעברו הכאוב ומנסה להפריד את הטוב הנקודתי מהרע המוחלט. אכן דרך ארוכה הגורמת לאדם נגיעה וחיבור גם עם המקומותה רעים שבו, אך בסוף היא תהיה מושלמת. אולם הדרך השניה, דווקא אותה מעניק בדור התהפוכות שלנו נשיא הדור הנשמה של כל אחד מאיתנו הלא הוא אבינו היקר הרבי מלך המשיח שליט”א.
האם נצליח “לתרגם” לעולמנו את המושגים הקבליים הללו בדרך שתהיה מובנת ומושכת את הלב? כיצד ניתן להכיר יותר לעומק לרוחב ולאורך את המשנה העמוקה הזו? מתי נוכל לדעת כי עמדנו במשימה ויישרנו את ההדורים?
על כך ועוד נמשיך להרחיב בפעם הבאה.
