שו”ת חינוך: האם להתעקש עם נער מתבגר על סדר וניקיון?

שאלה:

האם כשהורה רואה שהחדר של הבן או הבת המתבגרים הפוך ומבולגן, האם מספיק להעיר ולהזכיר לו, או שזה בכלל לא אמור להיות העניין שלי

כהורה לילד בוגר… זו הטריטוריה שלו… ושיסתדר עם הבלגן של עצמו???

זה כבר לא ילדים קטנים שאפשר לחנך לזה… הם כבר עברו את גיל החינוך לסדר וניקיון……

בשורה התחתונה, האם, להעיר בעדינות ולא להתעקש, או לעמוד על כך
שיהיה מסודר ואם לא אז להעניש וכו’?

מענה:

זה נכון שהם כבר ׳עברו׳ את הגיל וכו׳ אבל…

בגיל הזה, הילדים ׳מחפשים את עצמם׳ ומנסים למצוא את הזהות האישית שלהם. הם רוצים להרגיש בטוחים עם עצמם.

הם רוצים להרגיש שהם מחליטים על עצמם מה לעשות ואיך לעשות.

לכן, הם לא כל כך אוהבים לקבל הוראות והם נוטים להגיב ב׳אנטי׳ להוראות
שאומרים להם.

גם אם הם בעצמם חושבים שזה באמת דברים נכונים, הם יתנגדו לזה כי הם מרגישים, כאילו ׳מכתיבים להם את החיים׳.

בגיל הבגרות, התגובה לביקורת, אפילו עדינה, מלווה ב׳אנטי׳ מסויים
עם רגש של כעס\פגיעה כאילו ׳מי יודע מה כבר אמרו להם׳.

האמת היא שזה דוקר להם כמו בפצע פתוח שכל נגיעה קלה מכאיבה בלי פרופורציות.

היות וזה המצב, חשוב שנעשה חושבים; מה הם הערכים שלתפיסתינו – כהורים –
הם ׳הקוים האדומים׳ האמיתיים בחיים
ועליהם נעמוד בהחלטיות גמורה מבלי ׳למצמץ׳.

ומה הם הערכים שאפשר קצת ׳לשחרר׳ לטובת הרגישות של המתבגרים.

חשוב לזכור, שתופעות אלו בגיל ההתבגרות, הם אינן שייכות לאישיותם של הילדים! זו תקופה של ׳תחפושת׳ שתחלוף ואיתה יחלפו גם התופעות.

אבל אמירות פוגעות וחסרות התחשבות במצב המתבגר וברגשותיו, יתכן ולעולם לא ימחקו.

לכן, חשוב לערוך היטיב את החשבון; האם זו התנהגות שסותרת ערכים מהותיים שבהם חובה עלינו כהורים לעמוד בפרץ, או לא.

אם הם לא ערכים מהותיים, יש לשחרר. התופעות המרגיזות האלו בעז”ה יעברו לבד.

זה לא אומר שאמא לא לא יכולה להעיר בגיל ההתבגרות, אלא ניתן לעשות זאת, אך בלי ללחוץ על ביצוע.

אפשר לומר ולבטא את הרגשות שלך כאמא (ולא לתאר את הרגשות של המתבגר – נפיץ מאוד), ולומר משהו כמו, ׳נעים לי שהבית מסודר. אני רוצה שתשתדל יותר לסדר את החדר׳.

זאת אומרת, לא לדבר על כמה היא תרוויח מהסדר וכמה יהיה לה כיף ונעים וכו׳ אלא רק לבטא את התחושות שלך; שזה לא נעים לך שהבית מבולגן.

ומצד שני, כמה את אוהבת ונעים לך שהבית מסודר. דיבור בסגנון כזה, יעיל יותר ופחות נתפס כשכנוע שבא ׳לשנות אותה׳.

וכשהמתבגר יסדר (אפילו קצת), חשוב מאוד לומר לו
׳תודה שסדרת. זה עושה לי טוב׳ – זה משפט שיכול להניע את המתבגר לסדר יותר.

לסיכום:

1. כדאי להעיר בעדינות ולא להתעקש.

2. להתשתדל לבטא את הרגשות שלך כאמא ובאופן חיובי.

מקוה שהועלתי
בשו”ט

ליב”ה

מנהיגות בחינוך

תוכן והגהה: הרב שלמה רייניץ, מומחה ביצירת משמעת בריאה ושיתוף פעולה בין הורים לילדים על פי שיטת חב”ד.