עם ‘ספינרים’, חומשים, ספרי תניא ומרץ רב, ארגן הרב יצחק ציטרון, שליח הרבי תהלוכות בעשרות יישובים וקיבוצים שבמועצה האזורית מטה יהודה, יותר מ60 (!) תהלוכות, וכל זה קרה בתוך 48 שעות!
חיים גיל, שבועון כפר חב”ד
יותר מחמישים אלף איש מתגוררים במועצה האזורית מטה יהודה, לפחות עשרים אחוזים מהם השתתפו בשבוע האחרון בעשרות תהלוכות וכינוסי ל”ג בעומר. אמרנו ‘בשבוע האחרון’ ולא בכדי, משום שהפריסה הגאוגרפית הנרחבת של האזור מחייבת ‘פעולה נמשכת’ ומתגלגלת לאורך כמה ימים.
מטה יהודה נחשבת לאחת המועצות האזוריות הגדולות ביותר בישראל והיחידה במחוז ירושלים. היא משתרעת על שטח ענק של יותר מחצי מיליון דונם והיא עוטפת את ירושלים הגדולה. היא גם המועצה האזורית בעלת המספר הגדול ביותר של יישובים בישראל. נכון להיום קיימים בשטח שיפוטה 57 מושבים, כפרים, קיבוצים ויישובים קהילתיים.
הפריסה הגאוגרפית שלה מדהימה. היישוב הדרומי ביותר בשטח שיפוטה הוא היישוב נחושה שבחבל לכיש. היישוב הצפוני ביותר הוא נטף. במזרח והיא שולחת לשון אל תוך העיר ירושלים בקיבוץ רמת רחל, הנמצא במזרח העיר.
היישוב המאוכלס ביותר הוא היישוב הקהילתי צור הדסה הסמוך לביתר ובו מתגוררים קרוב ל-7,000 נפש, והיישוב הקטן ביותר הוא גיזו, בו מתגוררים בסך הכול כמאתיים תושבים. כדי לסבר את האוזן נציין כי רכבו של השליח הראשי במועצה גומא מידי חודש כ-9,000 קילומטרים בממוצע…
בואו נעשה היכרות עם הרב יצחק ציטרון, שנכנס השנה לשנת העשרים לשליחותו. בארבעים ושמונה השעות של ל”ג בעומר (ותודה לשר החינוך בנט) נערכו ביישובי המועצה יותר משישים תהלוכות. אבל גם בימים שלאחר מכן נערכו עוד תהלוכות וכינוסים. “את פעילות ל”ג בעומר עם ‘המיוחדים’ אנחנו עושים אחרי ל”ג בעומר”, אומר הרב ציטרון.
‘המיוחדים’ הם למעשה דייריהם של שבעה מוסדות לאנשים בעלי מוגבלויות שונות. “אלה הם האירועים הכי מרגשים. הם נמשכים שעות רבות. אנחנו רוקדים ושמחים איתם וכמעט בכל פעם ובכל מקום אנחנו גם מזילים דמעה של התרגשות. אחרי האירוע אנחנו מניחים עמם תפילין. הם מחכים לנו בכל שנה בקוצר רוח”.
אין רגע דל
כאן המקום לספר קצת על השליחות המיוחדת במועצה הזו העוטפת את ירושלים. “התפקיד שלנו הוא להכין את העולם לביאת המשיח, ואנחנו שמים לב שככל שמתקרבים לירושלים, ה’לעומת זה’ מתגבר ומנסה להפריע לקדושה”, מספר הרב ציטרון. כדי להבין את הרקע נסביר כי מטה יהודה היא מועצה אזורית ‘יקרה’ למדי. “ביישובים בפרוזדור ירושלים, ככל שהם קרובים יותר לכביש מספר אחת, מחירי הנדל”ן בהם יקרים יותר. כך שהאוכלוסייה עשירה יותר ולא תמיד יש יחס טוב לפעילותינו”.
בעשור האחרון חל מהפך דמוגרפי מדהים ביישובי המועצה. ההרחבות ביישובים רבים גדלו בחדות ובחלק מהיישובים הפכו ההרחבות לגדולות יותר מהיישוב המקורי, “כך שביישובים רבים האוכלוסייה המקורית איבדה את הרוב ומי שנותן את הטון הם אנשי ההרחבות”.
כך נראים חייו של שליח אחרי עשרים שנה. אין מנוחה ולו לרגע אחד. הרב ציטרון מגלה איך הוא צובר השפעה ביישובים. “בשלושים ושלושה יישובים מיישובי המועצה הדפסנו את התניא. בכל מקום כזה חל שינוי בדרך שמימית שקשה להסביר”. אחד היישובים הוא היישוב עין נקובא, יישוב ערבי גדול למרגלות כביש ירושלים–תל אביב. מה ליישוב ערבי ולספר התניא?
כדי לענות על השאלה הזו צריך להכיר תופעה מוזרה במיוחד בפרוזדור ירושלים, ובכלל בשטח שיפוט מטה יהודה. היישוב הערבי אבו גוש, שהוא רשות נפרדת (ולצידו טלזסטון החרדית), הוא אבן שואבת ליהודים רבים. באבו גוש, בעין נקובא ובעין ראפע, מתגוררים יהודים לא מעטים (!). הרב ציטרון: “הגעתי למשפחה יהודית שמתגוררת בעין נקובא, הדפסנו שם תניא. במהלך ההדפסה הגיעו כמעט כל היהודים שמתגוררים ביישוב. אין לי הסבר איך זה קרה”.
כאמור, כל הדפסת תניא פעלה באופן מיידי וניסי את פעולתה. כך למשל ביישוב נווה שלום, יישוב מעורב במערב מטה יהודה, הוכשרו כמה מטבחים לאחר שהרב ציטרון הדפיס שם תניא. “חיפשתי בית יהודי. זאת אומרת בית שבו שני בני הזוג יהודים. אבל אחרי שהדפסנו שם תניא פנו כמה משפחות וביקשו שנכשיר להן את המטבח”.
אפרופו נווה שלום, שבו התקיימה גם השנה תהלוכת ל”ג בעומר, או נכון יותר לומר פעילות ל”ג בעומר, קיים בית ספר גדול ועשיר הממומן בידי האיחוד האירופי. בית הספר הזה, שמרבית מוריו מוסלמים, הוא אבן שואבת לילדים ביישובי הסביבה. “כאשר הגעתי לשם לראשונה לפני שנים רבות וגיליתי את זה, נחרדתי. ניסיתי להגיע להוריהם של הילדים היהודים ולהעמיד אותם על חומרת העניין. אבל זה לא היה קל וזה עדיין בעיה. לכן אני משתדל לפעול בקרב הילדים ביישוב למרות הקושי וגם בקרב האוכלוסייה הערבית בעניין של שבע מצוות בני נח”.
למרבית הפלא, ואולי אין זה פלא, ההתנגדות לפעילותו ביישוב אינה גדולה. אולי בשל העובדה שכשליח של הרבי הוא לא בא עם דעות פוליטיות אלא עם יהדות. “הסברתי להם שאם הם נושאים את דגל הפלורליזם אין סיבה שפעילות של יהדות תפריע להם”, אומר הרב ציטרון.
תהלוכה עם “כמה ילדים”
נחזור לעשרות התהלוכות ברחבי המועצה. אך קודם לכן נציין כי נכון להיום כבר יש תשעה שלוחים שפועלים בשטח המועצה. “חלק מהם הגיעו לפניי. חלק מהם אני הבאתי וזו השאיפה שלי, שבכל היישובים יהיו שלוחים קבועים”. עוד נחזור לעניין הזה בהמשך.
כאמור, במהלך הימים ראשון ושני נערכו תהלוכות וכינוסים בהמון יישובים. “יש יישובים שהתקיימו בהם תהלוכות מתוכננות ויש שהתקיימו בהם תהלוכות ספונטאניות. לא בכל יישוב אנחנו יכולים לארגן את התהלוכה מול הוועד המקומי. יש קיבוצים שעדיין רחוקים מאוד מתורה ומצוות. במקומות האלה אנחנו מארגנים פעילות ספונטנית”.
בחלק מהיישובים השתתפו כמה מאות ואף קרוב לאלף ילדים בתהלוכות “המתוכננות”, מבהיר הרב ציטרון, וביישובים קטנים יותר – בין מאתיים לכמה בלבד. “כן. גם כמה ילדים יהודים ראויים לתהלוכה. במקומות שאנחנו מגיעים אליהם באופן ספונטאני, יכול בהחלט להיווצר מצב שבו נאסוף בכמה מקומות ביישוב כמה ילדים ונביא אליהם את שמחת רשב”י”.
בעת שיחתנו עם הרב ציטרון, אחרי ל”ג בעומר, אמר לנו השליח כי “אני עדיין לא יכול לומר מה המספר הסופי של משתתפי התהלוכות. מה גם שיש מקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם במהלך השבוע. אני כותב דו”ח לרבי על הפעילות ואז אדע את המספרים המדויקים”.
ואם כבר, בואו נחזור לרגע לעניין השלוחים ביישובים. “אני מחפש שלוחים. זוגות רבים שבאו לסיור, התקשו לחשוב שהם יצטרכו לגור ביישוב מרוחק, ואני מחפש מאוד כאלה שיקבלו עליהם שליחות ביישובים מעבר לאלה שכבר יש בהם שלוחים”. הוא עצמו התגורר בעבר באחד המושבים, אך כיום הוא מתגורר בביתר הסמוכה ומלא מחמאות לקהילת חב”ד בעיר החסידות שבהרי יהודה.
“מחירי השכירות במושבים הסמוכים לכביש ירושלים–תל אביב גבוהים מאוד. שילמתי שמונת אלפים שקל בחודש וה’עשה לך רב’ שלי קבע שעלי לעקור משם”. אפשר להבין זאת כאשר השמיכה קצרה ויש למתוח אותה לכל הצדדים כדי לכסות פעילות נרחבת כל כך.
נפלאות התהלוכות
אפרופו אירועים שמימיים בעקבות הדפסת התניא, גם התהלוכות פועלות גדולות ונצורות. הנה סיפור טרי. “היות שברוב היישובים אין רבנים, משום שהמדינה לא טרחה למנות רבנים כבר עשרים שנה ורבנים הלכו לעולמם או יצאו לפנסיה, אני והשלוחים ביישובים נחשבים לדמות הרבנית. אחת מהפעילויות המרכזיות שלי היא הטיפול במקוואות.
“בתשעה-עשר מתוך עשרים ושבעה המקוואות ביישובים, יש שאלות הלכתיות. עשינו פה סיור עם חברי בית דין רבני חב”ד ואנחנו בבעיה לא פשוטה. השבוע, אחרי התהלוכה בקריית ענבים, דיברה אתי אחת מחברות הוועד במקום ואמרה שהיא התפעלה כל כך מהתהלוכה והחליטה ‘לקחת את המקווה לידיים’. היא אמרה שהיא בעצמה תנקה את המקווה ותדאג להשמיש אותו מחדש. עוד אחד מהניסים שפועלות התהלוכות.
“בשנה הקודמת זה היה ביישוב מבוא ביתר. במשך שנים הבאנו למקום מסוק כדי לתת לילדים טיסה בשמי הארץ, עד שחברי הוועד החליטו לא לאפשר נחיתת מסוק בשטח היישוב. העתקנו את זה לשדה דוב. בשנה שעברה, אחד מחברי הוועד שהתנגד לפעילות שלנו, הגיע אלי אחרי התהלוכה ואמר לי: ‘ראיתי את מה שאתם עושים ואני רוצה לומר לך שמעתה והלאה אעזור לכם בכל מה שתצטרכו, ותגידו לכולם שאני, שתמיד התנגדתי, תומך בכם’. אגב, הילד שלו זכה בטיסה בשמי הארץ.
“באחת השנים עשינו תהלוכה באחד הקיבוצים, והילדים שהשתתפו בתהלוכה סיפרו למדריכים שיש יהודי ושמו בוריס שרוצה שהקרוון שלו יהיה בית כנסת. הם הציעו שנעשה תהלוכה לקרוון שלו. ואכן, התהלוכה צעדה לשם ומיד אחרי ל”ג בעומר עזרנו לו למלא את משאלתו ולהקים בקרוון שלו בית כנסת. עדיין קשה להשיג מניין, זה בכל זאת קיבוץ. אבל בראש השנה וביום הכיפורים היה שם מניין מכובד”.
בביתר כיום כמה מאות משפחות חב”דיות. הרב ציטרון מבקר בכל בית כנסת חב”די בעיר במהלך הימים שקודמים לל”ג בעומר לגייס את אנ”ש לפעילות. הוא מספר על היענות גדולה בעיקר בשנים האחרונות, ומציין במיוחד את הגב’ קדם ואת הגב’ רסקין, שפעילות בשני יישובים. “יש יישובים שאנחנו שולחים אליהם לשבתות משפחה חב”דית, ומשפחות רבות מאנ”ש בעיר משתפות פעולה עם היוזמה החשובה הזאת”.
והוא מנצל את הבמה שלנו כדי לפנות למשפחות בכל הארץ ואומר כי הוא מחפש משפחות שמוכנות לבוא ו”לעשות שבת” באחד היישובים במועצה. “פעם הייתי גם מבשל לכל הזוגות את סעודות השבת. היום יש לנו סידור של אוכל מוכן. הזוג לא צריך לדאוג לכלום. הם מקבלים אירוח ברמה של צימר ואוכל כיד המלך. הם צריכים פשוט לבוא ולפעול בשבת בקרב התושבים. ברוב המקומות יש מניין ובחלק מהמקומות צריך קצת להתאמץ כדי ליצור אותו”. בקיצור, גם גשמיות וגם רוחניות בשליחות שבתית אחת.
‘ספינרים’ דקדושה
השיחה עם הרב ציטרון יכולה להימשך שעות וסיפור רודף סיפור. למרות העייפות אחרי יומיים רצופים של עבודה מאומצת, הוא נשמע ערני ורענן. למותר לציין כי ל”ג בעומר מתחיל בעבורו זמן רב לפני יום ההילולא של רשב”י… “בכל שנה אנחנו מדפיסים מודעות לכל היישובים ואני נוסע להדביק בכל יישוב ועובר מיישוב ליישוב. זה מתיש ואני מגיע הביתה באפיסת כוחות. מובן שכל התיאומים מול היישובים, הרשויות והוועדים השונים, גוזלים זמן רב”. הרי יש לדאוג לעשרות ולמאות של פרטים ופרטי פרטים קטנים בשל הפיזור העצום של הפעילות.
“השנה אמרו לנו ילדים רבים במושבים שהם רוצים ‘ספינר’. השקעתי סכום ענק וקניתי מאות כאלה להגרלות. נוסף לכך כל ילד קיבל חומש ו… תניא שהודפס ביישוב שלו, אם הודפס. אם לא, תניא שהודפס ביישוב סמוך. כדי להמחיש עד כמה ילדים מסוימים רחוקים מיהדות, אספר שבחלק מהמקומות מצאנו את עצמנו המומים מכך שילדים לא ידעו להגיד ‘שמע ישראל’… כך שההשקעה בשי הזה שכל ילד קיבל, שווה כל מאמץ”.
אפרופו בורות ביהדות, הנה סיפור, בעל סוף קצת עצוב וקצת שמח. “יש לנו שיעורים קבועים, יותר מעשרים שיעורים בכל היישובים. אלה הם שיעורים של ‘חוק ולא יעבור’. בכל שבוע, ולא משנה מה קורה. זה תורם המון לפעילות שלנו. היה כזה במסילת ציון. זה היה עוד לפני שהיה לי רכב והייתי מגיע לשיעור בטרמפים.
“אל אחד השיעורים הגיע תת-אלוף מחיל האוויר, בחור צעיר בשנות השלושים לחייו. הוא עצמו מהדור השני או השלישי של תושבי היישוב המקוריים, יהודים שעלו מקוצ’ין. סיפרתי על אברהם אבינו והוא שאל מי זה אברהם אבינו… הסברתי ומאוחר יותר באותו ערב, אחרי השיעור, כאשר הוא חזר הביתה, פקע לו וריד בלב והוא נפטר.
“אצל יהודי קוצ’ין נהוג שבמשך חודש משאירים אוהל ליד בית האבל ואנשים באים כל הזמן להיות עם המשפחה. להלוויה עצמה הגיעו המון אנשים ולאוהל הגיעו מידי יום אנשים רבים, ואני כמובן דיברתי שם ובזכות האוהל הזה הצלחנו להגיע להמון יהודים”. בעצם, בזכותו של יהודי זה, בן שלושים ויותר, שלא ידע מי הוא אברהם אבינו…
תארו לעצמכם שליח בעיר ממוצעת. סביר להניח שאחרי עשרים שנה הוא יהיה בעל קהילה קטנה או גדולה. הקשר שלו עם הרשות המקומית יהיה יציב ואיתן והוא יעוט על אתגרים חדשים. עכשיו תארו לעצמכם שליח שצריך לשמור על קשר חם עם עשרות ועדים שמתחלפים מעת לעת, זאת נוסף לקשר שעליו לשמור עם המועצה האזורית.
“כן. גם אם קיבלנו אישור לשפץ את המקווה, עד שזה קורה יכול להתחלף ועד היישוב ופתאום אנחנו נתקלים בקשיים”, אומר הרב ציטרון. אבל, מי שמצליח כבר שנים להפיק ביום–יומיים–שלושה עשרות תהלוכות וכינוסים בשטח גאוגרפי ענק, יכול להתמודד גם עם הקושי הזה. ולסיום, אם אתם זוג צעיר או משפחה שרוצים לצאת לשליחות מאתגרת בהרי יהודה, חפשו את הרב ציטרון. הוא מחפש אתכם.
הכתבה באדיבות שבועון כפר חב”ד
