גלי אלחנן

המונית נוסעת לה לאיטה על הכביש וליבי מחסיר פעימה. הרחובות מוכרים, אני כל כך מתרגשת. מרגע שעזבתי שנה שעברה רק ספרתי את הימים עד הפעם הבאה. המונית עצרה•לקריאה

מאת: גלי אלחנן – תלמידת המכון לבנות של ‘אור חיה’ – המרכז העולמי לאישה היהודיה בירושלים המזוודה ארוזה, כמעט מוכנה, דברים אחרונים… שלא אשכח מכינה רשימה. הדירה חשוכה, כולן•לקריאה

מחשבת רעות, הם מגיעות אלי פתאום, כאילו צצות משום מקום. לאחר שיחה ארוכה עם חברה, שיחה טובה. במקום לקחת את הכלים שקיבלתי לחשוב, ולנסות לחשב מסלול מחדש, נלחצתי.•לקריאה

היום לפני שנתיים חזרתי בתשובה. לא התאריך המדוייק… בשבוע השני של חודש אלול. לפני שנתיים, גרתי עם שותפים באזור צומת פת בירושלים. התחלתי תואר שני בעברית – בעיקר בשביל•לקריאה

קול השופר החזק מקפיץ אותי בבת אחת מהמיטה. משפשפת עיניים, מטושטשת ונדהמת, כבר נגמרה לה השנה? דפיקות רמות מגיעות מכיוון הדלת, מה? איזה רעש, שקט! גופי כואב, דואב, רוצה•לקריאה